Maison Verley, הידוע גם בשם Maison Fleur, הוא בית מגורים פיסולי שתוכנן ב־1971 בעיירה Sebourg שבצפון צרפת על ידי האדריכל־פסל Pierre Székely יחד עם Henri Mouette עבור התעשיין Michel Verley. המבנה, הנראה כפטרייה ענקית הצומחת מן הקרקע, נחשב לאחת הדוגמאות הבולטות לאדריכלות האורגנית הרדיקלית שהתפתחה בצרפת בשנות ה־60 וה־70.
הבית משתייך לתופעת ה־Maison Bulle (“בתי הבועה”) – זרם שביקש לערער על המודרניזם הרציונלי וליצור מרחבי מגורים אמורפיים, המדמים מערה או רחם, ומטשטשים את הגבול בין אדריכלות, פיסול וטבע. בין הדמויות המרכזיות בזרם נמנו גם André Bloc, Jacques Couëlle, Antti Lovag ואחרים, בהשראת רעיונותיו של Frederick Kiesler ותיאוריית ה־Endless House, שדגלה בחיבור מתמשך בין אדם וסביבתו.
תכנונו של Maison Verley נשען על אנלוגיה בוטנית: מבנה “צמחי” המתפרש לאורך הקרקע, מתפצל לאגפי הורים וילדים, ונפתח לחלל מגורים מרכזי מקורה בכיפה גדולה, המאורגנת סביב פלטפורמה עגולה וספרייה. קמין בטון דומיננטי מעגן את החלל, בעוד חלונות קמורים ופתחים עגולים מחדדים את האופי האורגני. הבנייה שילבה בין שלד קובייתי מלבנים חלולות לבין בטון מותז על רשת מתכת – היבריד בין משמעת הנדסית למודל פיסולי.
לאורך השנים השתנה אופיו של הבית: הקירות הלבנים, שבעבר הדגישו אסתטיקה כמעט “חללית”, כוסו בהדרגה בטחב ובצמחייה שחדרו פנימה. כיום מתגוררים בו Alain ו־Myriam Villain, שבחרו לא לשחזר את המראה המקורי אלא לאפשר לטבע להמשיך “לכתוב” את המבנה. חדירת הצמחייה והלחות אינה נתפסת כפגם, אלא כהגשמה של רעיון הבית כקליפה חיה ונושמת.
בשנת 2001 הוכרז Maison Verley כמונומנט היסטורי, והוא מהווה עדות נדירה לניסיון לנסח צורת מגורים חדשה – כזו הרואה באדריכלות לא אובייקט מנותק, אלא מערכת פתוחה, בתנועה מתמדת, שבה זמן, חומר וטבע פועלים יחד.
