בלב האוקיינוס השקט, הרחק מהשפעות המערב, מתקיימת אחת התרבויות המסקרנות בעולם - זו של Trobriand Islands, השייכים לPapua New Guinea. קבוצת איים זו, הכוללת בין היתר את קיריווינה, קיילאונה ווואקוטה, משמרת אורח חיים ייחודי שהצליח לשרוד לאורך מאות שנים כמעט ללא שינוי.

העולם המערבי נחשף לתרבות המקומית בעיקר בזכות עבודתו של האנתרופולוג הפולני Bronisław Malinowski בתחילת המאה ה-20. מחקריו חשפו מערכת חברתית מורכבת ושונה בתכלית מזו המערבית, במיוחד בכל הנוגע למיניות, משפחה וכלכלה.
אחד המאפיינים הבולטים הוא היחס הפתוח למיניות בגיל ההתבגרות. בני נוער נהנים מחופש כמעט מלא לקשרים רומנטיים, ואף משתמשים במבנים ייעודיים למפגשים. גישה זו הקנתה לאיים את הכינוי “איי האהבה”, אך היא רק חלק ממערכת תרבותית רחבה יותר.

החברה בטרובריאנד מבוססת על שושלת מטרילינארית: נשים הן בעלות הקרקע, והירושה עוברת דרך האם. למרות זאת, גברים אינם מודרים ממעמד חברתי – הם בונים את יוקרתם דרך טקס ה־Kula, רשת מורכבת של חילופי מתנות בין איים. במסגרת זו, גברים מפליגים למרחקים ומחליפים חפצים טקסיים כמו שרשראות וצמידים מצדפים, מה שמחזק קשרים חברתיים, בריתות ומעמד אישי.
לצד זאת, היאם – בטטה, הוא הרבה יותר ממזון – הוא מטבע חברתי של ממש. כמות היאמים שאדם מחזיק משקפת את מעמדו, והם משמשים בטקסים חשובים כמו לוויות, בהן מחולקים היאמים לקהילה כסוג של פיצוי וכבוד למת.
מעניין במיוחד הוא האופן שבו תושבי האיים תופסים היריון: בניגוד לתפיסה המדעית, הם מאמינים כי רוח אבות (baloma) היא שמביאה להיווצרות חיים, בעוד יחסי המין נתפסים רק כגורם מסייע. תפיסה זו מדגישה את השילוב בין אמונה, מסורת וחיי היומיום.
גם הקריקט, שהובא לאיים על ידי מיסיונרים בריטים, עבר התאמה תרבותית עמוקה. המשחק המקומי כולל עשרות משתתפים, ריקודים, שירים וטקסים צבעוניים, ולעיתים אף קובע מראש את המנצח כדי למנוע סכסוכים. כך הפך הקריקט מכלי קולוניאלי לאירוע קהילתי חגיגי.
איי טרובריאנד ממשיכים לרתק חוקרים עד היום, לא רק בזכות המנהגים יוצאי הדופן, אלא גם בשל האופן שבו הם מערערים הנחות יסוד מערביות – למשל, לגבי אוניברסליות של רגשות או מבנים חברתיים. בעידן של גלובליזציה, הם מהווים תזכורת חיה לעושר התרבותי האנושי ולכך שאין דרך אחת “נכונה” לחיות.










11 Polish anthropologist Bronislaw Malinowski with Trobriand Islanders of Melanesia, 1918



