פרויקט Sunken Cafeteria, שנבנה עבור אוניברסיטת דורנגו, עושה שימוש במבנה קיים של גלילי בטון עצומים ששימשו בעבר לאחסון יין. במקום לפרק או להסתיר אותם, האדריכלים זיהו בהם פוטנציאל אדריכלי יוצא דופן והפכו אותם לחללים מאוכלסים המשמרים את אופיו המקורי של המקום.
החוויה מתחילה כבר בדרך פנימה. רמפות ומדרגות מובילות את המבקרים בהדרגה אל מתחת לפני הקרקע, במסלול המזכיר טקס מעבר. ככל שיורדים, משתנים האור, קנה המידה והאווירה. החללים נחשפים בזה אחר זה לאורך ציר מרכזי ברור, כאשר הספרייה, השירותים ואזורי השירות מסתדרים סביבו במעין כוריאוגרפיה מדויקת של תנועה וגילוי.
אחת ההחלטות המשמעותיות בפרויקט הייתה לשמר ככל האפשר את החומרים המקוריים. פסיפסי הקרמיקה שציפו את הגלילים שוחזרו היכן שניתן, ובמקומות שבהם נדרשה החלפה נוצרו אריחים חדשים שנחתכו ונצבעו במיוחד כך שישמרו על רוח המקום מבלי לחקות אותו באופן מלאכותי. במקום שחזור מילולי נוצר דיאלוג עדין בין ישן לחדש.
ההתערבות האדריכלית עצמה מינימלית אך מדויקת. פתחים חדשים שנקדחו בגלילי הבטון מאפשרים מעברים, מבטים צולבים ואוורור טבעי, מבלי לפגוע בעוצמתם המונוליתית של המבנים. התוצאה היא חלל שמכבד את ההיסטוריה התעשייתית שלו, אך מצליח לשרת באופן מלא את צרכיו החדשים.
זהו פרויקט שמזכיר כי אדריכלות טובה אינה חייבת להתחיל מדף חלק. לפעמים דווקא המבנים הנשכחים ביותר טומנים בחובם את הפוטנציאל הגדול ביותר. במקום לכפות צורה חדשה על המקום, בחרו האדריכלים להקשיב למה שכבר היה שם – ולהפוך מרתף יין נטוש למרחב חי, מזמין ומעורר חושים.

Architects
Jonathan Corral Arquitectos
Area
1,115 sqm.
Dates
2024.
Location
San Francisco de los Romo, Aguascalientes, Mexico
Photography
Paco Álvarez, Eli Román