המיצב, שנוצר בהובלת המנהל הקריאטיבי Jonathan Anderson, משלב גאומטריה אדריכלית עם אלמנטים טבעיים, וחלק מהעצים שנשתלו במיוחד לאירוע יועתקו לאחריו ויישתלו מחדש בגנים.
במרכז התפאורה, ב־Le Bassin Octogonal שבגני הטווילרי, נמתח מסלול לבן וארוך מעל המים. סביבו הוצבו עצי קמפור, שגזעיהם וענפיהם יוצרים ניגוד לצורה הגאומטרית המדויקת של המסלול. ערפל נע בין העצים ומשנה ללא הרף את מראה החלל, כשהוא מסתיר וחושף לסירוגין את המים, הצמחייה והמבנה.
הקהל הוצב לאורך שולי הבריכה, כך שהדוגמנים נעו במרכזו של נוף כמעט תיאטרלי. השתקפויות המים הכפילו את המראות, והערפל ריכך את הגבולות בין האדריכלות לסביבה. במקום תפאורה סטטית, נוצר מרחב שמשתנה בהתאם לתנועת האוויר, האור והמים.
הבחירה בעצים חיים מעניקה לפרויקט גם ממד סביבתי מתמשך: לפי Dior, עצי הקמפור שהובאו לתצוגה יישתלו מחדש בגני הטווילרי לאחר האירוע, כך שחלק מהתפאורה ימשיך להתקיים גם לאחר פירוק המסלול.
הדיאלוג בין דיוק לשונות טבעית מופיע גם בהזמנה לתצוגה, שעוצבה סביב זוג אגוזי Wénwán, המשמשים במסורת הסינית למשחק ולסיבוב בכף היד. מגע חוזר משנה בהדרגה את פני השטח שלהם ומעניק להם ברק, בעוד שקשה למצוא שני אגוזים זהים לחלוטין בגודלם ובצורתם. הבחירה, שנעשתה בהשראת Jonathan Anderson, ממשיכה את העיסוק בקשר שבין חומר, זמן ומגע.
התוצאה היא תפאורה שבה הטבע אינו רק רקע לתצוגת אופנה, אלא חומר פעיל בעיצוב החוויה. המסלול הלבן מייצג סדר ושליטה, ואילו העצים, המים והערפל מכניסים לחלל תנועה, אי־סדירות ושינוי מתמיד.

תצוגת Dior לנשים, קיץ 2027; עיצוב תפאורה: Bureau Betak; הובלה קריאטיבית: Jonathan Anderson, Dior; מיקום: Le Bassin Octogonal, Jardin des Tuileries, Paris.