הפרויקט עוסק במפגש בין המבנה היפני המסורתי לבין התערבות עכשווית באמצעות חומר, צבע, גיאומטריה ותפיסה מרחבית. שני בתי עץ מסורתיים הוסבו למלונות בוטיק קטנים:
Hotel I – קומת קרקע הכוללת לובי וגלריה, ושני חדרי אירוח בקומה העליונה.
Hotel II – בית קפה בקומת הקרקע ושני חדרי אירוח מעליו.

עקרונות התכנון המרכזיים
1. דיאלוג בין ישן לחדש – שמירה על מאפייני הבנייה המסורתית, כגון עמודי העץ החשופים, קורות אופקיות ותקרות עץ, לצד שכבות חדשות של גמר וצבע.
2. ניגוד בין מישורי לקווי – שילוב בין קירות שבהם שלד העץ חשוף (Shinkabe) לבין קירות המכוסים בלוחות עץ לבוד (Lauan plywood), המייצרים משטחים רציפים.
3. שימוש בצבע ככלי מרחבי – צבע אינו משמש רק כאלמנט דקורטיבי, אלא מגדיר עומק, תנועה, פתחים ואת האופן שבו החלל נתפס.
4. התערבות במבנה הקיים – הדגשת הבדלים קיימים בגבהי התקרה, בקורות ובפתחים, במקום לנסות להסתיר אותם.
5. יצירת עמימות מרחבית – בבית הקפה, למשל, גריד של לוחות עץ משתלב עם אזורים שקועים וצבועים, ויוצר מתח בין חלל אחיד לבין חלוקה למקטעים.

מה מעניין במיוחד בפרויקט מבחינה אדריכלית?
הנקודה המעניינת ביותר היא שהאדריכלים אינם מנסים לשחזר את העבר או ליצור ניגוד חד בין ישן לחדש. הם משתמשים במאפיינים הקיימים של המבנה כבסיס ליצירת שפה אדריכלית חדשה.
ההתערבות מתרחשת דרך שכבות: חשיפה והסתרה של שלד העץ, צבעוניות, גרידים, שינויי מפלסים והדגשת פתחים.
אפשר לקרוא את הפרויקט כעיסוק בשלושה נושאים מרכזיים:
זיכרון וזהות מקומית.
חומריות ושכבות של התערבות.
תפיסה מרחבית באמצעות צבע, מסגרת וקנה מידה.
זהו פרויקט שבו השימור אינו רק שימור של חומר וצורה, אלא גם פרשנות מחודשת של החוויה המרחבית של הבית היפני המסורתי.

אדריכלים: NAAD + studio tata
אדריכלים מובילים: Yoichiro Hayashi ו-Taichi Hirata
שנת השלמה: 2026
שטח: 318 מ"ר
צילום: Yosuke Ohtake