סדרת בתי הסוהר של פיראנסי, 1750 ,The Prisons Series by Piranesi
פירוש המונח קפריצ’יו capriccio, הוא עבודה שבה חלק או את כל הנושא מתמקד בארכיטקטורה. סגנון הקפריציו החל כצורה אמנותית בתחילת המאה ה-18 בוונציה, בהשפעת התיאטרון האיטלקי. הסגנון לא נועד לשקף את המציאות, אלא לספק לצופה תמונה מעניינת המבוססת על המציאות. ג’ובאני בטיסטה פיראנסי (1720-1778) היה אמן איטלקי הידוע בעיקר בזכות מאות תחריטים שיצר, שכללו נופים של רומא, פומפיי וסדרה על “Le Carceri d’Invenzione” או “בתי הכלא הדמיוניים”.
פיראנסי יצר פרשנות משלו על סגנון קפריצ’י, שהתבססה כולו על דמיונו, ולא על סמך מונומנטים ידועים. בתי הכלא פורסמו בשנת 1750 והוא עיבד אותם מחדש ופרסם אותם כעשור לאחר מכן. סצנות אלה שהושפעו מהתאטרון, חשפו עולם דמיוני יציר מוחו של האמן וניתן לראותו כהמחשה של ההגות הרעיונית בת זמננו.

Cenotaph for Newton by Etienne-Louis Boullée, 1784
ספירה כדורית הייתה חלק מהותי מחייו של המתמטיקאי סיר אייזק ניוטון. המדען הנודע שקד על הבנת כח המשיכה החל עלינו, בספירה שמתחת לרגלנו, והאדריכל בולאיי, חשב שצורתה יאה בכדי לשמש לו כעד וזיכרון.
בשנת 1784 הוא תכנן לניוטון מצבה בצורת כדור ספירה ברוחב של 150 מטר, 8 מטר גובה – גבוה מעל קתדרלת שטרסבורג, הבניין הגבוה ביותר באותה תקופה. הכדור היה חלול, עם חורים קטנים הנקובים בו, בכדי לאפשר לקרני אור השמש לחדור פנימה, מדמים נצנוץ כוכבים ויוצרים מעין פלנטריום ענק. השימוש באור בעיצוב המבנה, גורם לכך שהוא ישנה את מראהו במהלך היום ובלילה למרות שהמבנה מעולם לא ניבנה, הקונספט הפך להיות פופולרי והאדריכל אף דאג להפיץ את הרישומים שלו בנושא, באופן נרחב בחוגים מקצועיים.

La Citte Nuova by Antonio Sant’Ella, 1914
אנטוניו סנטה אילה היה אדריכל איטלקי ראוי לציון, בציורי החזון שלו של העיר של העתיד. בשנת 1912 הוא החל ללמוד אדריכלות במילאנו, שם הוא הפך להיות פעיל בתנועה העתידנית. בין השנים 1912-1914 הוא יצר ציורים ותוכניות לערים אוטופיות. קבוצה של ציורים אלה, בשם Città Nuova (“העיר החדשה”), הוצגה במאי 1914 בתערוכה של קבוצת Nuove Tendenze, שבה הוא היה חבר. אלה מתארים נופים שונים של עיר ממוכנת ומתועשת, עם גורדי שחקים ומרובת תנועה. עבודתו בוחנת את המודרניזציה דרך עדשת הפוטוריסטים והיא משרה אופטימיות לגבי היכולת של האנושות לעצב עולם טוב יותר באמצעות הנדסה.

Dom-Ino House by Le Corbusier, 1915
Dom-Ino House הוא מבנה רב קומתי פתוח שתוכנן כאב טיפוס לייצור המוני של מבני מגורים. השם הוא משחק מלים המשלב רמז ל-domus (לטינית לבית) ומשחק דומינו.
המודל של קורבוזייה הציע מבנה המורכב מלוחות בטון הנתמכים על ידי מספר מינימלי של עמודי בטון דקים, עם גרם מדרגות המספק גישה לכל מפלס רצפה. הציור והעיצוב הללו, הניחו את היסודות לתכניות הפתוחות וחזיתות הקירות שנמצאו באדריכלות המודרנית.