המיצב נקרא さくらしべふる Sakurashibefuru, שהוא מונח לסוף האביב, המשמש לעתים קרובות בהייקו לתיאור הזמן שבו עונת הפריחה הסתיימה וכך גם פריחת הדובדבן. האמן החל ממרכז החדר וכלפי חוץ, בפיסול של פרחי דובדבן בודדים ממלח, כך במשך שעות על גבי שעות. “אני מנסה לשמר זיכרונות שמתפוגגים עם הזמן”, אומר האמן שאיבד את אחותו ואשתו מסרטן. במסורת השינטו המלח מסמל טיהור והוא ממלא לכן תפקיד מהותי בטקסים סביב המוות.
ביום האחרון של המיצב, המבקרים במוזיאון מוזמנים לקחת חלק באחת ממסורות האמן, שבהן הוא נושא את המלח מהמוזיאון ומחזיר אותו לים.