יום אחד, אדם עיוור גילה ציור עשוי מברגים שיצר אנדרו מאיירס. העיוור מצא הרבה הנאה ממישוש העבודה, כמו כל אדם בריא המתבונן בה. אנדרו רואה את הרגע הזה, כרגע המכונן בקריירה שלו. זה הוביל אותו ליצור פורטרטים מברגים, שכל אדם עיוור יכול לראות בעזרת מישוש שלהם בידיו.
מדוע נגיעה ביצירת אמנות היא כזה טאבו? שאל אנדרו. בראשית שנות 1800, אינטראקציית מישוש הייתה דבר שבשגרה עבור מבקרים שביקשו לחוות אמנות, אבל עם התפתחות המוזיאונים לאמנות, נוצרו כללים האוסרים מגע עם היצירה והדבר הפך לנורמה. כך, האמנות של אנדרו מציעה סיפור מסוג אחר של אינטראקציה פיזית עם אמנות: אנא גע באמנות. זו אמנות שגם עיוורים יכולים ליהנות ממנה. ג'ורג וורצל, למשל, הוא נגר אמן עיוור מקליפורניה, עבורו יצר אנדרו דיוקן מישוש של עצמו – הדיוקן הראשון שהוא הצליח להרגיש ולזהות. זה ארך בערך חודשיים להשלים, עם בערך 4,000 ברגים.
כיום השניים חברו ושכרו יקב נטוש, במטרה להפוך אותו למרכז אמנות מישוש. בקומה העליונה של הבניין תהיה חנות נגרות ובקומה התחתונה חלל גלריה למישוש, שבו לקויי ראייה יכולים לחוות ולמכור יצירות אמנות.
