כדי להוכיח שהבתים שלו מתאימים למגורים, האמן התגורר באחד מהם שבנה לעצמו, מצויד במטבח עם דלפק גרניט, מיקרוגל, מיני כיריים, מקרר וספה מרופדת.
הבתים הקטנים של Kloehn הם בערך בגודל של ספה, הם בעלי גג משופע כדי להרחיק את הגשם ויש להם גלגלים כדי שדייריהם יוכלו לנדוד איתם ברחבי העיר. Kloehn וקבוצת המתנדבים הקטנה שלו, סורקים ערימות אשפה בסמטאות ברחבי העיר ומעבדים את חומרי הגלם לקירות, גגות, דלתות, חלונות, גלגלים ומנעולים. דלת מכונת כביסה שנזרקה הופכת לחלון וקרטונים של משלוח פיצה הפכו לחומר בידוד.
כל הבתים שבנה Kloehn בן ה-43 כבר מצאו דיירים. בית אחד נגנב והומלס אחד מכר את ביתו תמורת 80 דולר וכעת הוא משמש כמלונת כלבים.
בעברו Kloehn פיסל פסלים, אבל התעייף מלנסות למכור אותם לאנשים עשירים “מה גם שהפסלים לא נותנים שום דבר. הם פשוט יושבים שם,” הוא אמר “אם אתה משקיע כל כך הרבה מאמץ במשהו, זה יהיה נחמד אם זה יעשה משהו.” בזמן שהוא בונה את הבתים לחסרי הבית, הוא מוכר לפרנסתו בתים, ברים ומסעדות שהוא מייצר ממכולות (קונטיינרים).
וונדר, הומלסית שמכיר האמן כבר שנים, קיבלה את ביתה החדש על המדרכה והיא הרכבה בעיקר בעיקר מחלקים של ספה ישנה. “זה הבית הכי טוב שהיה לי מזה חמש שנים”, אמרה וונדר כשפתחה את דלת הכניסה, העשויה משולחן פיקניק זרוק.

Photos by Brian J. Reynolds