את דרכם המקצועית, התחילו איתן קימל ומיכל אשכולות בנווה צדק, השכונה ההיסטורית של תל אביב והיו מראשוני החוזרים לשכונה. כתושבים פעילים וכאדריכלים, הם השפיעו רבות על תהליך ההתחדשות של השכונה וסביבתה ותכננו בנווה צדק עשרות בתים ובניינים. בין היתר הם תכננו את המרכז הקהילתי בשכונה המשמש מקום מפגש ופעילות לכלל התושבים ובהמשך גם את נווה שכטר, מרכז לתרבות ואמנות יהודית עכשווית. על עבודותיהם אלה, קיבלו את פרס רוקח לאדריכלות בשנת 1993.
עבודתם בנווה צדק מתאפיינת, מאז ועד היום, בהקשבה לקיים וביצירת אדריכלות הנשענת עליו ונותנת לו פרשנות חדשה. בשנת 1994 הצטרף למשרד אדר' אילן כרמי, שהיה עם השנים לשותף, עד פרישתו מהמשרד בשנת 2017.
משרד קימל אשכולות קם בשנת 1968. המבנה הציבורי הראשון בקנה מידה לאומי בתכנונם, היה מרכז דוידסון, מוזיאון הגן הארכיאולוגי הנמצא בקרבת הכותל המערבי בעיר העתיקה בירושלים. לפרויקט זה הם הביאו עימם את התובנות של עבודה במרקם קיים — הרגישות לנמצא בשטח, הכבוד להיסטוריה והיצירתיות — ולקחו אותן צעד נוסף קדימה. בעבודה בסביבת ארכיאולוגיה ובשילוב המרתק בין ישן לחדש, הצליחו קימל אשכולות ליצור מקום בו החדש והישן מדגישים זה את יופיו של זה. המסה החדשה מתחפרת מתחת לפני הקרקע, ומגיחה ממנה רק באלמנטים שקופים לחלוטין, אשר עוטפים את הארכיאולוגיה באלגנטיות ומאפשרים מבט נקי וישיר אל ההיסטוריה מבלי לגרוע ולו במעט מהחוויה העכשווית העדכנית. דואליות זו והיכולת לקיים ולהכיל את הסתירות הללו במבנה אחד מקנות לפרויקטים שלהם מימד ייחודי שאינו דוהה עם השנים.
בדומה למרכז דוידסון, רבים מהפרויקטים של קימל אשכולות מתאפיינים בניגוד בין מסות פשוטות ונקיות כלפי חוץ, לבין חתכים פנימיים מורכבים. בכך, הם מצליחים לייצר שקט ועל זמניות מחד וחוויה מורכבת ועוצמתית מאידך. ההתייחסות לתנועה ואור כחומרי בסיס היא מפתח חשוב ביכולתם לתכנן חוויה ייחודית ומרגשת. היכל הזיכרון הממלכתי בהר הרצל, אתר הנצחה ומורשת לחללי מערכות הביטחון, מדגים באופן מושלם את השימוש בכלים בסיסיים אלו על מנת ליצור חלל הנוגע בכל נימי נפשו של המבקר.
בעבודותיהם, גם החומר מקבל פרשנות חדשה והתאמה למציאות המשתנה הן באופן השימוש בו והן בחללים אותם הוא מייצר. בנין בית הלוחם בבאר שבע, מרכז שיקומי וחברתי לנכי ופצועי צה"ל, נותן מקום מרכזי לבטון החשוף לא כחומר קשוח המעורר אסוציאציות של בונקרים ודלות, אלא חומר רך, פיסולי ומחבק.
העניין בטכנולוגיית בניה כגנרטור של התכנון היה תמיד אספקט חשוב של עבודתם כמוקד של חדשנות ויצירתיות. החל מבניין דילר בקמפוס אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, דרך היכל הזיכרון בהר הרצל וכלה בבניין צ'ק-פוינט באוניברסיטת תל אביב, עבודתם מצליחה לתת ביטוי פיוטי לאומנות הטכנולוגיה. היבט זה של עבודתם הגיע לשיאים בהיכל הזיכרון בהר הרצל, שבו פעמון האור המרחף מצליח כמעט לסתור את כח המשיכה באמצעות פתרונות הנדסיים קיצוניים ומתוחכמים.
פרשנות חדשה לקיים רבים מהפרויקטים של קימל אשכולות מתאפיינים בניגוד בין מסות פשוטות ונקיות כלפי חוץ, לבין חתכים פנימיים מורכבים. בכך הם מצליחים לייצר שקט ועל זמניות מחד וחוויה מורכבת ועוצמתית מאידך. שאיפתם הנחושה לחדשנות מניעה אותם לחקור ולפתח אלמנטים אדריכליים שמאפשרים למשתמש ולמבקר בבניינים שלהם חוויה יוצאת דופן כל פעם מחדש.
מעטפת הבניין הפרמטרית של בניין צ'ק-פוינט מעודדת את המבקר להתעמק בה ומפנה זרקור לאופן הבנייה והתכנון של המבנה. בעצם כך מזמינים קימל אשכולות את המבקר להיות מעורב יותר בסביבתו ולמעשה מנגישים את האדריכלות והעיצוב בחזרה לציבור.
קימל אשכולות משייטים בעבודתם בין כל קני המידה, החל מעיצוב ותכנון עירוני, דרך תכנון בניינים וקמפוסים, ועד לעיצוב פריטים ועיצוב פנים. חשיבה כוללת בכל רמות התכנון מקנה עומק רב למבנים ומהווה כר פורה למעבר רעיונות ואידיאולוגיות בין העירוני למקומי ובין הפרטי לציבורי. מסעדת L28 , בבניין START UP NATION בתל אביב, עושה שימוש בחדשנות העיצובית והרעיונית על מנת להנגיש עצמה לקהל ולעיר ובכך מגדירה מחדש את החוויה הקולינרית של המבקרים בה.
בשנת 2006 הוצגה במוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית, תערוכה תחת השם "ארכיטקטורות". מלבד רטרוספקטיבה על עבודות המשרד עסקה התערוכה בעתיד של הערים הגדולות והתכנון העירוני בישראל והציגה את הפרויקט הביקורתי "תל אביב הייטס". פרויקט זה, שעיקרו אנליזה ומחקר של התפתחות הערים בישראל ושל תהליכי הצמיחה לגובה בכלל ושל תל אביב בפרט, הציג דיסטופיה אפשרית של המציאות התכנונית הנוכחית והציע דרכי חשיבה חדשות על תכנון עירוני ובנייה לגובה בתוך מרקם קיים. בעולם של התפתחות טכנולוגית מואצת, סביבת בנייה רוויה ואי שקט חברתי, מצליחים קימל אשכולות לייצר אדריכלות על זמנית, נגישה וצנועה הנותנת מקום לעבר ולעתיד לחבור יחד לכדי חוויה חד פעמית ועוצמתית. "אנחנו רואים חשיבות עליונה בעבודת צוות, שבה לכל המעורבים יש מקום לביטוי, ומאמינים גם שדיאלוג עם הלקוח הוא בסיס הכרחי לפרויקט טוב", אומרת מיכל קימל אשכולות, "ולא שוכחים לרגע שבנוסף למזמין העבודה, הסביבה או העיר היא לקוח חשוב של כל פרויקט. אנחנו שואפים לתכנן אדריכלות שמייצרת מקום לאנשים ולרעיונות לצמוח בו".
