מסעדת רשת מסעדות הדגים, שוכנת בטבורה של המרינה באשקלון ומויטרינות הזכוכית שלה נשקפים תרניי יאכטות, המייצרות נוף פסטורלי שמשכיח את נוכחות הקניון שהמסעדה שוכנת בו.

מאחר והמסעדה ממוקמת בקניון, נדרש המעצב  ניר פורטל לייצר בריחה ואסקפיזם אל מחוזות אחרים והוא בחר בקונספט של חלל המדמה בית מלאכה לתיקון סירות דייג.
החלל מהווה התחברות פיוטית וגשר המקשר בין סירות הדיג לאנשי התחזוקה שלהם. החלל משלב בתוכו אלמנטים מעולם המוסכים וההאנגרים של מרינות הדיג כגון מכולות, עגורנים, רשתות, חיפויי פח בלויים וקירות בטון חשופים, שמעניקים תחושת אותנטיות ותחושה תעשייתית.
שתי סירות דיג בגודל טבעי מונפות אל על כמו רכבים שהועלו על מנוף על מנת שיוכלו לטפל בגחונם. גופי התאורה עוצבו בשפה של מנופי הרמה ועגורנים ובחומריות תואמת למתכת ישנה ספוגה שומנים. רשתות ברזל ממסגרות מטבח פתוח ומרשים מצופה בחלקו העליון בסרגלי עץ מיושנים.
הבר כולו הושתל לתוך מכולה שעברה ניתוח כירורגי ונחתכה לכל אורכה, חלקה התחתון משמש כבר ישיבה וחלקה העליון הוגבה ומשמש כתקרת תאורה מרחפת. התקרה כולה מולאה בנורות תבריג כדימוי לתקרות וינטג' שהיוו מבואות כניסה לבתי הקולנוע בעבר. חלק מהקירות באזור נטילת הידיים, חופו בקרמיקה כחולה שמדמה בריכת טבילה מיושנת. אופי הריהוט הותאם אף הוא לרוח התקופה ולשימוש המקום ונבחרו בקפידה פורמייקות מיושנות. תשתיות המקום נותרו חשופות ועל קירות הבטון צוירו גרפיטי דרמטיים חלקם כמחווה לאומן ג'וש קייס. כיאה לרצפת מוסך, הרצפה הינה רצפת בטון מוחלק.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לכל הכתבות בקטגוריית עיצוב פנים
+כתבות מומלצות
אדריכלות שנפתחת אל הנוף של לוס אנג'לס
עיצוב פנים
אדריכלות שנפתחת אל הנוף של לוס אנג'לס
  הבית משתרע על שטח של כ־929 מ"ר, ותכנונו שואב השראה מ־Kimbell Art Museum
בית שהופך ליצירה אדריכלית בעלת נוכחות פיסולית
עיצוב פנים
בית שהופך ליצירה אדריכלית בעלת נוכחות פיסולית
  הכניסה למבנה נוצרת באמצעות חלל ארוך ומרשים מתחת למסה הבנויה, המדגיש את המעבר
הבניין שמזמין עוברים ושבים לשבת אצלו
עיצוב פנים
הבניין שמזמין עוברים ושבים לשבת אצלו
  הרעיון המרכזי בתכנון הוא יצירת קשר בין המבנה לבין הנוף העירוני שסביבו. לשם

כתיבת תגובה

הוספת תגובה חדשה, האימייל לא יוצג באתר*


The reCAPTCHA verification period has expired. Please reload the page.