רק בשנת 2024, במסגרת אירוע תרבות בעיר São Paulo, נפתח לקהל וזכה לפרסום ביתה הברוטליסטי של האדריכלית הברזילאית (Chu Ming Silveira (1941 - 1997. הבית שנוצר בתחילת שנות ה-70, נותר אלמוני, כמו עבודתה של האדריכלית, שנותרה עלומה ברובה מחוץ לגבולות המדינה. מבנה הבטון והזכוכית הנועז, עוצב כדי לסמל חזון לבית העתיד, מפגיש בין אסתטיקה עוצמתית עם פונקציונליות ועדיין, אפשר פשוט להתפעל ממנו כיצירת אמנות.

 

סילבירה נולדה בשנחאי ב-1941 ומשפחתה היגרה לברזיל, בשנת 1950. כאן היא הוטבלה כנוצריה בגיל 9. היא סיימה תואר שני באדריכלות באוניברסיטת מקנזי בסאו פאולו, ב-1964.
כאדריכלית, היא נענתה לקול קורא של המדינה לתכנן תא טלפון ציבורי טוב יותר, עמיד אך קל משקל, זול לייצור, התקנה ותחזוקה. היא עיצבה את Orelhão, שהפך לאחד מפריטי "ריהוט הרחוב" המוכרים והאהובים ביותר במדינה. אורלהאו, פירושו "אוזן גדולה" בפורטוגזית וצורת האפרכסת הגדולה שלו, הגנה על המטלפנים מהשמש והגשם של ברזיל. צ'ו מינג שאבה את השראתה מצורת ביצה.
סילבירה יצרה למעשה שני עיצובים עבור תאי טלפון שיעמדו בכל הדרישות. העיצובים ידועים כ-Chu I ו-Chu II ומוכרים בפי העם orelhinha, "אוזן קטנה" ו-orelhão, "אוזן גדולה". צורת הביצה אפשרה לה לבודד את רוב הרעשים החיצוניים, עיצוב שצמצם בהצלחה את טביעת הרגל שתאי הטלפון תפסו, מבלי לפגוע באיכות הסאונד והפך אותם להצלחה עצומה. עיבודים לעיצוב שלה אפשר היה למצוא בפרו, קולומביה, אנגולה, מוזמביק וסין. היא נפטרה ב-18 ביוני 1997 בסאו פאולו, ברזיל.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לכל הכתבות בקטגוריית אדריכלות
+כתבות מומלצות
בית של אדריכלית בהרצליה פיתוח
מגורים
בית של אדריכלית בהרצליה פיתוח
  הבית, הממוקם במגרש פינתי משופע, הוא בצורת L והוא מתייחס לסביבתו כך שהגינה
ספרית יוצרי ישראל – חותם ישראלי בספריה אחת
מגורים
ספרית יוצרי ישראל – חותם ישראלי בספריה אחת
ספריית יוצרי ישראל מביאה סדרת ספרים איכותיים המוקדשת לאדריכלים ופרויקטים שהשפיעו על המרחב הבנוי
הספרייה הכי פחות נגישה בעולם נפתחה עתה – והפכה מיד ללהיט
מגורים
הספרייה הכי פחות נגישה בעולם נפתחה עתה – והפכה מיד ללהיט
  הספרייה השוכנת על קצה צוק נישא, מוקפת בצמחייה עבותה, נראית כמו משהו שנוצר

3 תגובות

  • אילנה קליגר הגיב:

    לטעמי. לא מקום למגורים. מכוער ומדכא.

  • רות הגיב:

    הברוטליזם, כשמו – סגנון גס ואלים. הסגנון היה נפוץ בשנות ה 60 של המאה הקודמת, ונזנח. האדריכלית בכתבה עיצבה בית מרשים מאד. ועם זאת, הבטון הגלוי לא נעים. היום, הסגנון הזה, שהיה נפוץ מאד בארץ, לא אהוב בלשון המעטה. אותה אדריכלות, עם ריכוך הבטון היתה מתקבלת ביתר אהדה.

  • Rachel הגיב:

    ❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️

כתיבת תגובה

הוספת תגובה חדשה, האימייל לא יוצג באתר*


The reCAPTCHA verification period has expired. Please reload the page.