הבית עוצב כבית שני למשפחה ממקסיקו סיטי והוא מהווה מחווה לבנותיו הקטנות של הבעלים, שחלמו על בית וורוד. במקור, חזית הבית הישן הייתה וורודה.
עיצוב הבית כולל גבהים משתנים וצורות גיאומטריות פשוטות, היוצרים חללים פנימיים הזורמים בצורה חלקה אל החוץ. קשתות אליפטיות מחלקות את האזורים השונים, בעוד שמתווה המבוך יוצר פינות מעניינות מוקפות בירק שופע. הפריסה של קאסה רוזה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים המתמזגים זה בזה באופן טבעי.
החלק הקדמי של הבית כולל את החללים המשותפים: המבואה, המטבח, הסלון וחדר האוכל, כולם נועדו לעודד אינטראקציה חברתית. בחלק האחורי של הבית, שלושה חדרי שינה מציעים פרטיות ונוחות. כל חדר כולל מאפיינים מיוחדים כגון מרפסות פרטיות ואמבטיות חיצוניות, המספקים חוויה ייחודית לכל דייר. במרכז הנכס ישנה חורבת אבן עתיקה שגילה המדויק אינו ידוע. אחד האתגרים העיקריים של הפרויקט היה שילוב החורבה הזו בבית. הפתרון היה לשחזר אותה ולהקיף אותה בבריכה רדודה, מה שמאפשר לאנשים להסתובב בה. עץ ארז אדום מהגן השכן מטיל את צלו על הבריכה, מוסיף קרירות ויוצר סביבה שלווה המחברת עם הטבע. טרנספורמציה זו הופכת את החורבה למקום מפלט מרגיע בלב Yucatán, Mérida שהופך למרכז החברתי של הבית.