הבית היה ממוקם במגרש עם מרפסת לכיוון הרחוב וסגור בשאר חזיתותיו לגינה שנותרה ללא שימוש והייתה מוזנחת מאד.
הבית הקיים היה גבוה מהרחוב באופן שיצר כניסה מזמינה והוביל להחלטה לייצר את הכניסה הראשית בחזית הפונה לרחוב ולהעצים את חוויית הכניסה על ידי מדרגות – פלטות בטון רחבות שמובילות תחילה לגינה רחבה עם צמחייה מגוונת ואז לדלת כניסה גדולה שהיא חלק מויטרינה שנותנת הצצה ראשונה אל תוך הבית.
העיקרון התכנוני השני, היה פתיחה מקסימלית של כל החזית האחורית אל גינה שבה התווספה בריכה שמסביבה אזורי אירוח וצמחיה.

בין שתי הגינות, הקדמית והאחורית, מקשר ציר דמיוני שבא לידי ביטוי במבט ממשיך בתוך הבית, ללא הפסקה, דרך המטבח, פינת המשפחה, ופינת אוכל, אל שתי הגינות. הציר מאפשר מבטים ארוכים וכניסה של אור ושמש בשעות השונות של היום. לאורך הציר, מוקמה גם ספריית ברזל וספריית יין המשמשות את אזור האירוח והסלון ומוסיפות צבע ואישיות לבית.
אחת הנקודות המאתגרות הנוספות שהיו בשיפוץ, היה התמודדות עם גג רעפים קיים. את הגג הוחלט לחתוך באזור פינת המשפחה ולייצר חריץ שחותך את הגג ממש לשניים והוא פתוח לגמרי לשמים. מהחריץ נכנסת שמש לאזור פינת המשפחה והכניסה שנמצאים רחוק מכיוון דרום ובזכות האלמנט הזה הם זוכים לנגיעות של קרני שמש בנוסף לאור צפוני.
גג הרעפים ייצר גם חלל כפול נעים שמודגש על ידי גלריה שצופה על אזור האירוח עם ספריית היין וגם על כל הגינה הנפרשת מהבית.

אדריכלות ועיצוב פנים: נורית בן יוסף
ריהוט: פיטרו הכט
צלם: שי אפשטיין