סירות דיג מתנדנדות לאורך קיר המסדרון, שולחן המטבח ערוך עם צלחות, כוסות וקומקום תה – כולם מצויירים, הארון שמתחת למדרגות הוא בריכת שחייה וציפורים עפות ברחבי הבית. כל חדר נועד להעלות זכרונות משפחתיים ורגשות שונים, החל מהסלון האדום ועד לחדר המשחקים הצבוע כקרקס ובו חיות חובשות כובעים ועורכות מסיבה.
הבית בן 5 חדרי השינה, על שטח של חצי דונם, מלא גם בעשרות רהיטים מצוירים של פאוול ו-65 מיצירות האמנות שלה וכל אלה כלולים במחיר הבית. היא גם מתחייבת לחזור כל חמש שנים כדי לרענן ולצבוע אותו מחדש למשך שארית חייה.

"קנינו בית פשוט כי לא היה לנו מספיק כסף ליותר מזה ואני נחרדתי מהמחשבה שאצטרך לגור בעוד אחת מהקופסאות שאנשים גרים בהם ולכן החלטתי להפוך אותו למקום בו את גרה בתוך יצירת אמנות", מספרת פאוול, שגרה בבית עם בעלה, ילדה הקטן וחתולה "לקח לנו המון זמן עד שהצלחנו לקנות את הבית הראשון שלנו, שנקנה כולו ממכירת היצירות שלי במהלך 10 השנים האחרונות. עד אז גרנו בדירה שכורה במשך הרבה זמן. זה היה רגע כל כך מיוחד. חשבתי שיהיו לנו שטיחים יפים וקישוטים, אבל זה לא מה שהיה. זה התחיל כשהחלטתי לצייר עץ על גב דלת חדר העבודה ומפה הוא גדל ממש מהר. זה הפך למסע דרך חלקים שונים בחיי. לכל חדר יש פלטת צבעים מיוחדת, זכרונות ורגשות. ציפורים עפות לזכרו של אבי המנוח לצד סצנות שונות מחיי. על השטיח יש מחווה למאטיס ולאמנים שציירו טבע דומם. כשאת גרה בתוך ציור ענק אחד, יש כל כך הרבה זוויות שאת צריכה להתחשב בהם ושילובי צבעים שמשתנים דרך דלתות או במעלה המדרגות".
היא פתחה את הבית לסיורי קהל והכרטיסים אזלו תוך 24 שעות, כאשר יותר מ-500 איש היו ברשימת המתנה. מבקרים הגיעו מארצות הברית ומאירופה כדי להשתתף בסיורים, בהם המטבח של פאוול הפך למעין בית תה אנגלי.

פוואל בת ה-35 (נ: 1990) נולדה בליוורפול ולמדה אמנות בלונדון ובפאריז, היא מרצה בסותבי'ס ונחשבת כאחת האמניות הבריטיות הצעירות המבטיחות.
"אני לא יודעת איך הרגיש אחרי שנמכור את הבית, אבל מרגש אותו לצבוע כעת קירות חדשים", אמרה.