האתר לבניית ביתו של איש עסקים, אשתו ושלוש בנותיו, שתכננו Matharoo Associates, ממוקם בתוך המרקם הפרברי הצפוף של צ'נאי בהודו. האתר הצר והצפוף סגור מכל ארבעת הצדדים, למעט פינה פתוחה בדרום-מערב המחברת אותו לכביש הגישה. היותו מוגבל על ידי בתים משלושה צדדים, ומתחם דירות גבוה בצדו הארוך, משאיר מעט מקום לאור ואוורור, ושולל ממנו חלק ניכר מפרטיותו. עקרונות קבועים אלה של עיצוב מבנים הודי מסורתי נובעים לעתים קרובות ממיתוסים ומאתגרים את ההיגיון של תכנון חלל רציונלי והקשרי.
תוך ניצול תקנון רשויות הפיתוח המאפשר בנייה מקיר לקיר, הבית משתרע עד קצוות האתר משלושה צדדים – כדי למקסם את שטחי הרצפה הניתנים לשימוש, ולנצל חללים שוליים מתים אחרת. מישור בטון עוטף את ההיקף, ויוצר קליפה מונוליטית המגנה על תכולתה מהעולם שבחוץ. רק עם הכניסה, המישור נפרש וחושף את מרכזו החלול. בהתבסס על רעיון החצר ההודית המסורתית, חללים גדולים נחצבים מבפנים – ומכניסים שפע של אור, אוויר וירוק. החצר הגדולה ביותר ממוקמת בלב הבית ומתמשכת בצורה חלקה פנימה בקומת הקרקע – משטח רצפה פתוח וגמיש של אזורי המגורים של הבית. הוא גם מפריד וגם מחבר את אזורי המגורים הפורמליים מהפרטיים המקיפים אותו – כדי ליצור את מרכז חיי המשפחה, שם פעילויות יכולות להתכנס.
אזורים פרטיים מוגבהים לקומות העליונות של הבית ונפתחים לחצר משנית קטנה יותר. בניסיון לשבור את אורך הבית לחצר אינטימית יותר, רצפות הבלוקים שנוצרו משני צידי החצר נגישות מנחיתות המדרגות, ויוצרות מפלסים מפוצלים המשקיפים זה על זה.
המדרגות, הקירות והלוחות נשקפים בצורה שונה מהפתרונות המבניים הבסיסיים שלהם. במקום להישאר חלקים פונקציונליים רגועים, הם מטופלים כמישור בטון רציף בתלת מימד המקיף חללים ומחבר את הבית ברצף חלק של נפחים. הם חותכים, מתכופפים ומתקפלים כדי ליצור מושג מורגש של תנועה בתוך הבית – קומפוזיציה של מבנה קליל לכאורה, המוחזק באיזון ובמשחק עדינים ורעועים.
צילום Gurjit Matharoo
