אז מה שינה את דעתו? "בני מלאו לו שנתיים, והפך להיות לי די חשוב שהוא ירגיש מושרש בדנמרק", אומר אינגלס "אני חושב שברגע שיש לך ילדים, המיקרוקוסמוס של בית הקיץ הופך להיות מקסים להפליא. בנוסף, אני נוסע כל כך הרבה לעבודה (הוא מחלק את זמנו בין בירת דנמרק לניו יורק) שעבורי, חופשה היא בעצם לא לטייל."

חלק ניכר מעבודתו המפורסמת של אינגלס מאופיין בארכיטקטורה חדשנית בקנה מידה גדול, עתידנית אך פונקציונלית ונועזת מבחינה רעיונית – המשתרעת על פני כל דבר, החל מגורדי שחקים של משרדים ושדות תעופה ועד מוזיאונים, מלונות ומבני מגורים הפזורים ברחבי העולם. ככזה, בית הקיץ שלו על חוף הים ברורביג, עיירה אידילית השוכנת באי זילנד, מזרח דנמרק, אולי אינו התמונה הראשונה שעולה בדעתו כשמדמיינים את מקום המפלט האישי של האדריכל. הבקתה האדומה, שנבנתה בשנת 1918, מעוצבת בעץ אורן, ניצבת על חוף מוקף יערות שופעים וכרי דשא מתגלגלים. עם מסגרות חלונות לבנות וגג קש מתנשא, הבית היה יכול להיות לקוח מאגדה של הנס כריסטיאן אנדרסן. הוא מעורר קסם של בית קיץ מסורתי סקנדינבי.
רורוויג, עם הקהילה המגובשת והאיטית שלה, הפכה למבוקשת מאוד בקרב דנים המחפשים מקום ציורי לבית קיץ, כאשר העיירה כיום ביתם של מגוון יוצרים ויזמים.

בית הקיץ, שנקרא פיורדגלימפט (שפירושה "הצצה אל הפיורד"), על שם מיקומו בו פוגש הפיורד את הים הצפוני, נושא עבר עתיק. "לאיש שיצר את המעבורת בין הונדסטד לרורוויג היו שלושה בנים, שכל אחד מהם בנה בית קיץ – זה אחד מהם", מסביר אינגלס. הבקתה, שאינגלס מכנה "מעין הכלאה סקנדינבית משולבת", נבנתה על ידי פועלים שוודים ומתגאה במאפיינים שוודיים מובהקים המשולבים עם קישוטים דניים. לאחר שרכשו אותה ממשפחת המעבורות המקורית, הבעלים הקודמים החזיקו בה במשך 40 שנה.
בהיותו בניין בעל חשיבות היסטורית, לא ניתן היה לשנות את החלק החיצוני של בית הקיץ. חזיתו היא המקום שבו מורשתו הכפולה באה לידי ביטוי בצורה החיה ביותר: עץ אורן סקנדינבי, ספוג באדום פאלו תוסס (פיגמנט שמקורו כתוצר לוואי ממכרות הנחושת בפאלון, שבדיה, ומוברש באופן מסורתי על בתי קיץ שוודיים מאז המאה ה-17), פוגש גג קש משופע, סימן היכר של בתים דניים כפריים בני אלפי שנים. היכנסו פנימה, ותקבלו פנים מצופים עץ אורן המזמזמים את המורשת השוודית. גווני פאלו רוויים בסגנון אדום, צהוב וירוק מהדהדים ברחבי הבית, ומחזרים לצבעי הצבע המקוריים של המקום.

Photographer Christian Møller Andersen