ניתן לדמות את הבית המנותק הזה למערכת עצבים אוטונומית, המתקיימת באופן עצמאי בייצור חשמל ומייצרת יותר אנרגיה נקייה ממה שהיא צורכת באמצעות פאנלים סולאריים. עמודי פלדה עמוקים מכוסים באדמה מכל עבר, מעגנים את בית חולית בטמפרטורה הגיאותרמית של המגרש.
לא רק שלפרויקט זה יש טביעת רגל פחמנית חיובית, אלא שההשפעה החזותית שלו ממוזערת על ידי בניית הנכס בנוף. בית חולית, הנראה רק מהים, משתלב בצורה חלקה ומרתקת עם הטבע שמסביב – שקוע, במקום להיות כפוי כמו רבים מהבתים באזור.

אין מכונות בתוך הבית או סביבו מלבד המכשירים שמפעילים, מחממים, מקררים ומאווררים את הנכס. פליטת הפחמן היחידה היא אור הנרות על שולחן האוכל. אימוץ טכנולוגיה באמצעות מערכות חכמות להשבת חום, כוונון אוטומטי של האקלים, פאנלים סולאריים לאגירת חום וטורבינות רוח מיניאטוריות פירושו שהנכס אינו מייצר פסולת כימית ואינו משתמש בדלק. בית הדיונה מראה את האפשרות של טכנולוגיה לעשות שלום עם הטבע.
הבנייה מתוכננת לכבד את בתי הגידול של ציפורים ובעלי חיים מקומיים והיא הצלחה בשימור הטבע מכיוון שהיא ניתנת לזיהוי רק מהים ומתמזגת בצורה חלקה עם הטבע.