עיצוב הבית מבקש להבטיח שדייריו ירגישו מחוברים כל הזמן לנוף. זה מושג בין היתר על ידי הרחבת גנים נטועים במינים מקומיים למרחבים שבין הכרכים הבנויים. אזורי המגורים וחדרי השינה מפוזרים בתוכנית סביב חללים חיצוניים אלה וכוללים תקרות בגובה שונה בהתאם לשימוש בהם.

"מגוון נקודות מבט נחשפות תוך כדי הליכה בבית", אמר למאס "לחדרים גבהים שונים עם היררכיה מרחבית." הקירות מפנים מקום ככל האפשר לחלונות ופתחים בעלי מסגרת עץ, היוצרים קשר ויזואלי וכן זרימה חלקה בין החדרים לחללים החיצוניים. "מסגרות החלונות הגדולות ממוקמות בעיקר בכיוון מזרח-מערב והקירות בכיוון צפון-דרום", אמר למאס "כיוון זה מאפשר אפקט אור טבעי דרמטי בזמן שמש או שקיעה ונופים פתוחים על פני הבית."

סוויטות עם שלושה חדרי שינה ממוקמות בקצה המזרחי של אגפים נפרדים, מה שמבטיח שכל אחת מהן תרגיש פרטית ומבודדת. הסוויטות נפתחות למרפסות קטנות הכוללות סבכת מתכת מכוסה בצמחים מטפסים. הקירות הפנימיים והחיצוניים גמורים בטיט פולימרי גס המזכיר את הגוון האדמדם של האדמה המקומית ומשלים אריחי רצפה בגוון דומה.
מסגרות החלונות עשויות מעץ איפה והגג עשוי מפלדה שעברה מזג אוויר מוקדם התורמת גם היא לפלטת חומרים גולמיים וטבעיים. אריחים צבעוניים המשמשים בכניסה, פינת האוכל והמטבח מוסיפים צבע ודוגמאות באזורים שבהם שטיח או שטיחים היו מתגלים כבלתי מעשיים. אזור המגורים הראשי מרופד בדלתות זכוכית מתקפלות הנפתחות אל מרפסת מקורה לצד הבריכה. רצפת האריחים ותקרת העץ משתרעות אל תוך חלל זה כדי לסייע בשיפור תחושת הרציפות בין פנים לחוץ.

צילום Haruo Mikami