באותה תקופה, רגהב סיים את לימודיו במכללת צ'אנדיגאר לאדריכלות ועבד במשך שלוש שנים עם משרד אדריכלים גרמני על פרויקטים שנעו בין בתי ספר למשחקים ובתים ועד אולמות. "הבנתי שקיימות במערך אדריכלות קונבנציונלי מוגבלת. למרות כוונות טובות, חברות מודרניות נופלות לעתים קרובות קורבן לגרינוושינג או פשוט עוקבות אחר מגמות כמו השגת אפס נטו. בנוסף, היה נתק עצום בין האדריכל לעובד, שראיתי מדי יום באתר. הרגשתי צורך להשתמש ביצירתית שלי כמעצב כדי לעשות את ההבדל שחיפשתי", הוא אומר.
אנש, לעומת זאת, בחר בדרך האמנותית, ועבד כפרילנסר בין פרויקטים אישיים ומסחריים, ויצר אובייקטים פיסוליים ומיצבי אמנות אופטיים סוחפים.
האחים החליטו לאחד את נקודות החוזק שלהם ולבנות בית חווה קטן משלהם, המציע דרך חיים אלטרנטיבית בכפר הודי מרוחק. הם אימצו חוכמה של ילידים וחומרים מסורתיים ילידים בבית שבנו.

הם גמעו מאות קילומטרים עד שגילו שטח אדמה על ראש גבעה באומריסיין, ליד רישיקש, המציעה נוף פנורמי של הגנגס. המיקום התגאה באקלים סובטרופי, נעים במשך רוב השנה. האתגרים של חיי הרים מרוחקים וחיות הבר גם הדאיגו וגם הלהיבו אותם. "כשעברנו לרישיקש, בילינו זמן רב עם תושבי הכפר המקומיים והתחקנו אחר אורח חייהם", משתף אנש "היינו יושבים ומתבוננים בשמש, ברוח ובכוכבים כדי לתכנן את האדריכלות של הבית, כולל מיקום הכניסה, אזור השינה והרחצה ואח זעירה. זה היה מבוסס על אינטואיציה", מוסיף אנש.

בהמשך הם פרסמו את הפרויקט ב-Workaway, פלטפורמה המחברת מטיילים עם חוויות אירוח ביתי בתמורה לכמה שעות עבודה בכל יום. למעלה מ-90 איש מ-18 מדינות תרמו לבניית הבית במשך 547 ימים. "אף אחד מהמעורבים בבניית הבית לא היה אדריכל או אמן, ובכל זאת מה שהם יצרו מוכיח אחרת. הם אומרים שהצורה עוקבת אחר הפונקציה, אבל במקרה שלנו, הצורה עוקבת אחר הקהילה", מסביר אנש.

הבית עשוי מבוץ שמקורו ב-150 מטרים מהאתר, נושא את טביעת הידיים שעיצבו אותו ומעוטר בחזית הכוללת עבודות פיסול. "בניגוד לדעות מוקדמות, בוץ הוא חומר בטוח מאוד לבניית בית. ערבבנו את הבוץ עם קש ומים כדי להעניק לו חוזק והכל תוך כדי השמעת שירה ומוזיקה מכל העולם", מוסיף רגב. הבית ניצב על יסודות של בנייה מאבן חזקה ומוגן תחת חופת קורות עץ אקליפטוס, שזורות בצורה מורכבת לעיצוב גג. גן חי מעטר את החלק החיצוני שלו, לא רק משפר את תכונות הקירור אלא גם משתלב בצורה חלקה עם הנוף שמסביב, ומטשטש את הגבולות בין הסביבה הבנויה לטבע הפראי. אלפי אבנים, גדולות וקטנות כאחד, הנישאות אחת אחת, מחזקות את קירות החווה הקטנה.
התוצאה היא "בית מפוסל ביד" היישר מתוך אגדה "רצינו ליצור משהו מקומי מושרש אך יפה", משתף אנש "המטרה שלנו הייתה לאמץ צורות ועקומות טבעיות, וליצור חוויה שמזמינה אנשים להעריך את יופיו מבלי להפוך אותו לאינטלקטואלי או לאובייקטיבי."

אנש ורגאב מדמיינים גם את בית ההארחה ברישיקש כ"גן עדן של חומרים ביולוגיים", המציג חפצים שנוצרו מחומרים שמקורם במודע בטבע ותרמו אנשים ברחבי העולם. משולחן עשוי צפחה שנזרק ונמצא בבית כפרי, דרך נברשת עשויה מעץ שנמצאה בנהר, ועד סלי במבוק וקרמיקה בעבודת יד, החפצים הזעירים הממלאים את הבית הזעיר מגלמים את אותה פשטות.

כיום, הבית רשום כבית הארחה, המקבל בברכה קהילה הולכת וגדלה של מטיילים בעלי דעות דומות מכל רחבי העולם, ומציע אורח חיים איטי, שליו ואותנטי. אנש ורגאב מעורבים באופן פעיל בהכשרת כפריים מקומיים בשיטות תיירות אקולוגית, ובמקביל מפתחים מודלים חינוכיים להעלאת המודעות ליתרונותיהם של בתי בוץ – וכיצד כל אחד יכול ליצור בית משלו.