לאחר שנים של מגורים בדירות, רכישת הבית היוותה עבורם קפיצת מדרגה. בתחילה הסתפקו בשיפוץ קוסמטי מינימלי, אך עם הזמן, כשהבנות גדלו והחיים בבית התעצמו, הבינו שהפוטנציאל רחוק ממימוש. הצורך המרכזי היה מטבח מארח – כזה שיאפשר לשניהם לבשל במקביל ולארח לעיתים קרובות קבוצות גדולות.

האדריכלית הוזמנה לפגישה ראשונית בבית, חריגה קלה ממנהגה, אך הסיור המקיף חיזק את תחושתה שהשיפוץ לא יוכל להסתכם רק בקומת הכניסה. היא המליצה למדוד ולבחון את הבית כולו – ובדיעבד, צדקה. לאורך יותר משנה של ליווי צמוד נולד ביניהם המושג “טווח האימוץ” – היכולת של בני הבית לאמץ רעיונות תכנוניים ולצאת מאזור הנוחות. ככל שהתקדם התהליך, טווח האימוץ התקצר והאמון העמיק.

המסע מתחיל כבר מחוץ לבית: גדר לבנה מינימליסטית ושביל מרוצף באריחים דמויי אבן מובילים לגינה מחודשת, שבה הוגשם חלום נוסף – מטבח חוץ מאובזר לאירוח רחב היקף. דלת הכניסה משתלבת במערכת קו אפס עם חיפוי ברזל שחור, ומולה ניצב גרם מדרגות מחופה פרקט בגוון אגוז. המעקה הישן הוחלף במעקה מוטות מינימליסטי עם פרטי ניתוק מדויקים, ובפיר המדרגות נתלו גופי תאורה מבד שקוף המעניקים רכות מהפנטת.
קומת הכניסה בנויה סביב גרם המדרגות – מימין הסלון ופינת האוכל, ומשמאל המטבח ושירותי האורחים. הסלון משדר רוגע וניקיון צורני. יחידת מיזוג נסתרת שולבה בתוך נגרות שממסגרת את היציאה לגינה, כך שהטכנולוגיה נעלמת בתוך העיצוב. מערכת אלומיניום עם חיבורים שקופים מאפשרת לירוק מהגינה להציף את פינת האוכל, שנצבעה בשחור עמוק ומעליה גוף תאורה דומיננטי.

המטבח הוא לב הבית ומיני־פרויקט בפני עצמו, שקיבל בפרויקט זה במה מרכזית. יחד עם המעצבת נבנה מטבח מארח אמיתי: שפע מקומות אחסון, מקרר יין מרשים, פתרונות הסתרה למכשירי חשמל ומגירות ייעודיות לקרשי חיתוך – הכול מתוך חשיבה מדויקת על עבודה זוגית במקביל ועל אירוח רחב. האי ומשטחי העבודה חופו באבן טבעית בעלת נימים ירקרקים, המעניקה עומק וחומריות עשירה. דלת קו אפס מחופה באותו חומר מובילה לשירותי האורחים, שהועברו לאזור שבעבר שימש ככניסה נפרדת – מהלך שאפשר פתיחות מקסימלית בחלל הקומה. התכנון המוקפד של יצרנית המטבחים, בשילוב ראייתה ההוליסטית של וינרב, יצר מטבח שהוא גם פונקציונלי לעילא וגם אלמנט עיצובי מרשים.

המטבח הוא לב הבית ומיני־פרויקט בפני עצמו, שקיבל בפרויקט זה במה מרכזית, תוכנן ובוצע בשיתוף פעולה עם מטבחי סמל

בקומה הראשונה תוכננו שני חדרי שינה ושני חדרי עבודה, בהתאמה למציאות שבה שני בני הזוג עובדים מהבית. חדר העבודה של הבעל נסגר בקיר זכוכית מול המדרגות, מה שמחדיר אור טבעי נוסף לפיר ומעצים את תחושת המרחב.
חדר המאסטר שונה מהקצה אל הקצה. במקום חדר ארונות פתוח נוצר מעבר בסגנון מלון בוטיק, עם ארונות קיר סגורים המובילים אל חדר רחצה מחופה באריח דמוי טרוורטין. האחידות החומרית בין החיפוי, הארון ומשטח הכיור מייצרת תחושת יוקרה רגועה. חדר הרחצה הכללי, המשמש את הבת הצעירה, חופה באריח גיאומטרי ירוק־לבן לצד אריחים לבנים נקיים, ליצירת איזון מדויק בין טקסטורה לשקט.
בעליית הגג תוכננה ממלכה לבת החיילת – חדר מרווח עם מרפסת קטנה לאירוח חברים, ושני ארונות המנצלים בצורה מיטבית את גאומטריית הגג.

עיצוב פנים: אדריכלית אפרת וינרב , WE Architects
מטבח: סמל
צילום: איתי בנית