קלאסיקה פריזאית עם טוויסט נועז: בלב Place de la Bastille, אחד המרחבים הטעונים היסטורית והסימבולית ביותר בפריז, נולד אחד הפרויקטים המסקרנים של השנים האחרונות (2013) – ה־Café de l’École des Beaux-Arts. זהו לא עוד ביסטרו פריזאי, אלא פרשנות עכשווית למוסד הבראסרי, שמחבר בין עבר מהדהד לעיצוב עכשווי מלא נוכחות.

 

בין קלאסי לעכשווי – הכי פריז שיש

בלב École des Beaux-Arts, אחד ממוסדות האמנות החשובים והאיקוניים בעיר, נוצר בית קפה שמצליח ללכוד רגע נדיר של איזון בין עבר להווה. בעיצובה של India Mahdavi, Café de l’École des Beaux-Arts מהווה מחווה חיה למורשת האמנותית של המקום – תוך הזרקת רוח עכשווית, צבעונית ושובבה. רצפות גרפיות, ריהוט מעוגל ושפה עיצובית שמדלגת בחינניות בין קלאסיקה לפרשנות מודרנית, יוצרים חלל שמרגיש גם על-זמני וגם רלוונטי לרגע הזה – בדיוק כפי שפריז יודעת לעשות הכי טוב.

בין היסטוריה למהפכה עיצובית

המיקום – על שרידי כלא הבסטיליה ההיסטורי – דרש אמירה אדריכלית ברורה. את האתגר לקחה על עצמה המעצבת India Mahdavi, יחד עם סטודיו M/M (Paris), שיצרו שפה גרפית עשירה ורבת שכבות, הנוכחת בכל פרט – מהלוגו ועד לריהוט.
החלל מתאפיין בסימטריה ברורה של שני אולמות מרכזיים, מעליהם כיפה מוארת בגוון כחול עמוק שמחדירה אור דרמטי. הרצפה משלבת טרצו ושיש עשיר, בעוד הקירות מעוטרים בעלי נחושת, שיש שחור מסוג Marquina וגימורי פליז – קומפוזיציה שמרגישה גם קלאסית וגם כמעט תיאטרלית.

 

 

חוויה רב-שכבתית של חללים

העיצוב אינו מסתפק באמירה אחת: קשתות חצי-עגולות וגומחות יוצרות חלוקה אינטימית בתוך החלל הגדול, ומראות עתיקות משקפות ומעצימות את התחושה. הריהוט, לעומת זאת, מרכך את הגאומטריה הנוקשה עם טקסטורות רכות וצבעוניות עשירה, שבה משתלבים גם צבעי הדגל הצרפתי.
בהמשך לאולמות המרכזיים, נפתח חלל ורנדה מואר – מעין “גן חורף” מודרני עם תקרת זכוכית, ריהוט עץ ורטן שחור. זהו מעבר הדרגתי אל המרפסת החיצונית, שמציעה מבט פתוח אל כיכר הבסטיליה והפסל האייקוני שלה.

 

 

בין יום ללילה

הפרויקט מתפקד לאורך כל שעות היום: בבוקר כבראסרי שוקק, ובערב כחלל אלגנטי ומעודן. אזור הבר, עם דלפק פליז ותאורה רכה, מציע אווירה אינטימית יותר – מקום מושלם לקוקטייל אחרי אופרה או תיאטרון.

 

 

אדריכלות כחוויה עירונית

Café Français הוא דוגמה מובהקת לאופן שבו עיצוב פנים יכול לייצר זהות עירונית. הוא לא רק מגיב להיסטוריה של המקום, אלא גם מנסח אותה מחדש דרך צבע, חומר וצורה. בתוך מרקם עירוני משתנה, הוא מצליח להיות גם נקודת ציון וגם מקום מפגש – כזה שמחבר בין פריז של פעם לפריז של עכשיו.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לכל הכתבות בקטגוריית עיצוב פנים
+כתבות מומלצות
וילה מרחפת: בין מסורת גולמית לצורה גיאומטרית מדויקת
עיצוב פנים
וילה מרחפת: בין מסורת גולמית לצורה גיאומטרית מדויקת
  ההרמה הזו לא רק מייצרת מחווה פיסולית, אלא גם חלל שימושי: אזור מוצל
ורוד, רך ומפתיע: הספיקאיזי של India Mahdavi בפריז
עיצוב פנים
ורוד, רך ומפתיע: הספיקאיזי של India Mahdavi בפריז
  מאחורי דלת אנונימית ברובע השביעי, מוסך ישן עבר טרנספורמציה טוטאלית: חלל תעשייתי גס
לבן, ירוק וטרופי: הבית המקסיקני שמחבר בין עבר להווה
עיצוב פנים
לבן, ירוק וטרופי: הבית המקסיקני שמחבר בין עבר להווה
  ארגון מחדש כבסיס לחיים חדשים נקודת המוצא הייתה תכנית מורכבת ומיושנת, עם חללים

כתיבת תגובה

הוספת תגובה חדשה, האימייל לא יוצג באתר*


The reCAPTCHA verification period has expired. Please reload the page.