צורתו המלבנית של מבנה הצאן כוללת גמלונים תלת-צדדיים ייחודיים. בסוף המאה ה-19, מבנים אלה הפכו למיושנים כאשר דשנים מלאכותיים החליפו זבל בעלי חיים לדישון קרקע. הם הפכו לדירי צאן לזמן מה לפני שהמבנים נהרסו בסופו של דבר. בית זה נהרס רק באופן חלקי ומצא חיים חדשים תחת בעליו החדשים. האדריכלים יצאו לשמר את משמעותו ההיסטורית באמצעות שיקום שאפתני. כאשר רק קירות הלבנים החיצוניים המקוריים של המונומנט הלאומי הזה נותרו, הפרויקט התמקד בהתאמת המבנה לשימוש מודרני.
לוחות זכוכית ולוחות עץ ממלאים כעת את פתחי החזית, בעוד שדלתות האורווה המסורתיות הוחלפו בחלונות גדולים. קורות הגג האופייניות שלו נבנו מחדש באמצעות טכניקות בנייה מודרניות מעץ, תוך שילוב חדרי שינה וחדרי אמבטיה מבלי לפגוע בצללית האייקונית של הבניין. התוצאה היא שימוש חוזר אדפטיבי מדהים של מונומנט לאומי הולנדי המשרת את הצרכים העכשוויים של הדיירים החדשים שלו. "קווי המתאר הסמויים של הכרך ההיסטורי צצו מחדש ובולטים על רקע השמיים והנוף, שחזרו מהעבר", אומר הסטודיו "הנוף ההולנדי זכה שוב לבניין אותנטי שבו אנשים יכולים לבלות."

צילום Rene de Wit