זהו בית חדש שנבנה בחדרה על ידי רון שפיגל אדריכלים עבור זוג וארבעת ילדיהם. כבר בתחילת הבנייה היה ברור לאדריכל רון שפיגל שעומד כאן אתגר משמעותי מאחר והשטח יושב על מגרש צר מאוד וארוך שדורש חשיבה רבה על מנת למקסם את הפוטנציאל של השטח בסך 490 מ"ר, ו-260 מ"ר בנוי. לדברי האדריכל רון שפיגל "מצד אחד הלקוחות ביקשו לבנות את בית חלומותיהם, בית מפנק לבני הזוג ולארבעת הילדים, עם שטח ציבורי - פנים וחוץ מפנק. כאשר האתגר העיקרי הייתה הבנייה. לאור העובדה שמדובר במגרש צר מאוד וארוך. הפתרון בבנייה על השטח הקשוח נמצא באמצעות בניית קיר ללא פתחים שנבנה במטבח ולכל אורך גובה הבית. הקיר נבנה מבטון חשוף, שהפך בעצם למוטיב מרכזי בולט ועיצובי בבית".

צלם רגב כלף

בני הזוג רכשו את הקרקע. כאמור, השטח מאוד צר והם פיקפקו ביכולת אפשרות של לבנות שם בית. חלק ניכר מהעניין היה ההתמודדות עם שטח צר. כאשר אתה עושה קיר עיוור (ללא חלונות) יש אפשרות לחרוג מקו הבניין ובתוך כך להרחיב את הבית. האדריכל לקח את קיר הסלון והמטבח כפתרון להרחבת הבית. שפיגל הבין שהקיר העצום הזה צריך להפוך להיות אלמנט עיצובי, מאחר והוא מתנשא ל3 קומות גובה, והוא יוצא מקו הבית החוצה. ההחלטה להפוך אותו לקיר קונספט מבטון חשוף התקבלה כדי לייצר קיר “עיוור” עם עניין. כך שמקיר הבטון נולד הקונספט העיצובי של הבית. הבטון החשוף שנשאר גם בפנים וגם מבחוץ מתכתב עם יתר החומרים של הבית והופך אותו לפרוייקט חם – קר. משחקים בין חום לקור.

 

 

קומת הקרקע כוללת את החלל הציבורי , כמו גם שני חדרי הילדים לבנות. בקומה העליונה ממוקמים שני חדרי הבנים. סוויטת ההורים המרווחת כוללת כמובן חדר רחצה גדול ומפנק, חדר ארונות ויציאה למרפסת רחבה שצופה לחצר הבית.

 

 

ביחד עם בני הזוג, בחר האדריכל שפיגל, סגנון עיצוב מודרני המאופיין בקווים נקיים. נבנו מפתחים גדולים על מנת למקסם את הגינה הנפלאה והחצר המרשימה, שבמרכזה נבנתה בריכת אינפיניטי, שממוקמת לאורך המגרש וגולשת לחלקו האחורי. הבריכה שממוקמת במרכז החצר, כוללת גקוזי ואזור ישיבה. הבריכה גולשת לחלק הנמוך של החצר שהפך לאזור משחקים של ארבעת הילדים, מיקום שאפשר לשים בו טרמפולנה, לשחק כדורגל וכו, בלי להפריע לשוהים בבית.

 

 

החומרים שנבחרו לפרוייקט משלבים בין החם לקר. מצד אחד העץ, ומצד שני הבטון החשוף, כמו גם הזכוכית והברזל. פלטת החומרים מעניינת, יוצרת אינטראקציה שנונה בין החומרים, והופכת את הבית למרשים ועדכני, לצד חם ונעים.

 

 

 

 

בעת הכניסה לבית רואים מדרגות ברזל מרשימות בחיתוך לייזר בשילוב מדרכי עץ, שמטפסות לגשרון בקומה העליונה. בקומה השנייה יש פנייה לאזור חדרי הילדים ואילו פנייה נוספת תוביל לסוויטת ההורים המפנקת, מה שיוצר הפרדה בין האגפים של הגדולים והקטנים. הגישה לסוויטה היא דרך גרם מדרגות נוסף, על מנת להעצים את הפרטיות.

 

 

 

 

 

 

 

עבור החלל המשותף שממוקם בקומה הראשונה, יש ניגודיות חומרית בהתאם לחומר ולצבעו הטבעי, שיוצרת קשת חמה-קרה של צבעים: חיפוי העץ של המדרגות, חיפוי העץ בחזיתות המטבח, הריפוד החרדלי של מערכות הישיבה בסלון, שטיח בגוון חרדל ונגיעות אפרוריות.

קיר הבטון החשוף שנעשה לאורכו של הבית, מהווה רקע עיצובי בולט למטבח . בצד אחד של הקיר נוסף חלון גבוה לאוורור וכניסת אור למטבח, ומצדו השני אותו אלמנט רק בשילוב דלת יציאה לחצר הבית. המטבח עצמו בנוי מארונות גבוהים ואי ממול שמנוצלים היטב לאחסון הצבעים הכהים שנבחרו לארונות יחד עם מכשירי החשמל בגוון שחור ועץ האלון על רקע הבטון החשוף נותנים חמימות לחלל ומשאירים אותו בקו עיצובי נקי ואוורירי.

לסלון נבחרו גופי תאורה אופקיים יחד עם גוף תאורה מרכזי עגול, שממשיכים את השימוש העיצובי בצבע השחור וממשיכים את הקו העיצובי של הסלון לחלל הציבורי.

 

 

אדריכל רון שפיגל, “שפיגל אדריכלים”
בנייה – מגרש 490 מ”ר, 260 מ”ר בנוי
הדיירים – זוג פלוס 4 ילדים
צלם רגב כלף

 

לכל הכתבות בקטגוריית עיצוב פנים - בתים
+כתבות מומלצות
עצמאות 76: אלו הם המאפיינים הבולטים בבית הישראלי העכשווי
עיצוב פנים ישראלי
עצמאות 76: אלו הם המאפיינים הבולטים בבית הישראלי העכשווי
  בבתים שלנו בהם אנו משוועים בראש ובראשונה לייצר מעטפת מכילה ומזמינה לבני המשפחה
משפחה מיד מרדכי חוזרת לביתה החדש שננטש / מורן דויטש רוזנברג
עיצוב פנים ישראלי
משפחה מיד מרדכי חוזרת לביתה החדש שננטש / מורן דויטש רוזנברג
  דבר המתכננת: הבית בן שתי הקומות, בשטח של כ-160 מ”ר. בקומת הקרקע מיקמתי
גם דירת מגורים, גם סטודיו לצילום וגם בוטיק אופנה / ליעד יוסף
עיצוב פנים ישראלי
גם דירת מגורים, גם סטודיו לצילום וגם בוטיק אופנה / ליעד יוסף
  מה שנכון לניו-יורק, לונדון וברלין נכון גם לבת-ים: באזור התעשייה הדינמי והומה האדם,

תגובה אחת

  • מרטה הגיב:

    מחוץ לגבולות יפו, עכו, רמלה.. ועוד, נבנה עולם שלא מתחבר כהוא זה עם ההוויה העיצובית הים תיכונית של ישראל. רואים את זה בארכיטקטורת הבנינים והבתים/וילות ברחבי הארץ.
    ובעיקר, אני ממשיכה לא להבין את הקונספט של הוילות היוקרתיות בישראל. מה הסגנון? האם זה הטעם האישי של הדיירים? אנחנו חיים באזור ים תיכוני ושום סממן מיזה לא ניכר. אורנמנט, צבע, טקסטיל..משרבייה אולי.. כלום?

כתיבת תגובה

הוספת תגובה חדשה, האימייל לא יוצג באתר*