הווילה התגלתה במצב ירוד במיוחד לאחר שנים של הזנחה. במקום להירתע, צוות Plutarco בחר להתייחס אליה כאל “קנבס לבן” ולחקור אילו וילות מודרניסטיות נבנו בעולם ב-1934, כדי לעגן את השיפוץ בהקשר ההיסטורי שלה. תקרות קמורות מאזכרות את Villa Cavrois של Robert Mallet-Stevens, בעוד מדרגות שיש ומעקות עם oculi מהדהדים את הווילות האיטלקיות של Piero Portaluppi.
אבל זה רחוק משחזור תקופתי. המטבח לבדו משלב חמישה חומרים דומיננטיים: עץ דובדבן חמים, אורן בגוון כחול כהה מחומר דני חדשני, אי טרצו מותאם אישית, רצפת טרצו בהשראה מילאנזית ואריחים כחולים עם רובה אדומה – קריצה למה ש-Ana מכנה “Unexpected Red”.

 

 

בקומה העליונה, חדר השינה הראשי עוטה תקרה כחולה־כהה משובצת אורות המדמים כוכבים וקונסטלציה מצוירת ביד של Jesús Colmenero. דלתות קמורות, בלוקי זכוכית עגולים וחיפויי עץ ירוקים יוצרים חלל עוטף ואינטימי. מוטיב הקשת חוזר בכל הבית, מרכך מעברים ומטשטש זוויות חדות.
בחוץ משלימים את התמונה בריכת פסיפס ירוקה, ריצוף מפוספס וגפן Virginia creeper שתאדים בסתיו – תפאורה לבית שמיועד לאירוח ולחיים מלאים.
זהו פרויקט שממחיש מה קורה כשמעצבת פועלת ללא בריף וללא פשרות: רעיונות נבחנים עד הקצה, חומרים נפגשים באומץ, והבית הופך להצהרה בנויה – מניפסט עיצובי במלוא מובן המילה.

Photography by Germán Saiz