1882 portrait of Oscar Wilde in clothes he had commissioned and designed himself

וויילד, יליד דבלין, בא מהמעמד הבינוני והיה אירי בעולם שבו אריסטוקרטים אנגלים החזיקו בשלטון. הוא היה סלבריטאי מודרני, אחד מהראשונים שידעו איך ליח"צן ולשווק את עצמם ולצורך זה השתמש במלתחה שלו והתהלך בלבוש ראוותני.

בתחילת השנה הוא הודיע ​​על אירוסיו לקונסטנס לויד, אותה פגש באירלנד כמה שנים קודם לכן. לונדון חששה שוויילד ואשתו החדשה יעברו לדבלין והם יאבדו את אחד מהקולות המשפיעים ומעוררי ההשראה שלה, אבל ויילד נשאר נאמן לבריטים ושב למרכז תשומת הלב הציבורית, בסדרת מכתבים שפורסמו ב-Pall Mall Gazette, בהם הוא כתב על האופן שבו נשים צריכות להתלבש. בניו יורק טריביון, הוא פרסם את מאמרו "הפילוסופיה של הלבוש", בו הדגיש את הקשר החשוב בין לבוש לנפש.

באותה תקופה, נשים לבשו תחתוניות כבדות ומגבילות ושמלות ארוכות ומסורבלות עם קרינולינות או מחוכים. מחוכים לא רק שלא היו נוחים, אך הם יכלו להיות גם קטלניים, לעוות את השלד ולפגוע בפוריות וקרינולינות שבאו במגע עם אש, הפכו את הנשים שלבשו אותם ללפיד חי. באקלים זה אנשים החלו לקרוא לרפורמה בלבוש, כחלק מכריע במאבק לשוויון נשים. הדאגה לא הייתה דווקא לבריאות הנשים אלא דווקא לצניעותן, אירוני, מכיוון שרבים מהבגדים ה"רפורמיים" שהוצעו כחלופה נחשבו בעצמם מזעזעים ומפוקפקים מבחינה מוסרית.
מכתביו של ווילד תמכו בבגדים פשוטים ונוחים לנשים, עם מינימום "פרינזים, קפלים וקילטינג". באופן רדיקלי יותר, הוא הביע את חיבתו ל"חצאית מחולקת divided skirt". פריט לבוש שנוי במחלוקת זה היה למעשה זוג מכנסיים רחבים במיוחד. הצעתו עוררה חרדה בקרב הציבור וחששות שבגדים המציגים שתי רגליים לנשים, יקדמו אידיאלים לא מוסריים. חצאית מחולקת – מכנסיים שהתחזו כחצאית – הייתה סוג של פשרה להרגיע את סובלנותו של הציבור הבריטי. במכתב פומבי, קונסטנס, אשתו של ויילד, תיארה את "תחושת החופש המענגת הנובעת מהסרת תחתוניות".

Constance Wilde, pictured in 1887 amid the height of her involvement with the Rational Dress Society

Patterns from the Rational Dress Society, dating from 1885, proposed less restrictive outfits for women.

קונסטנס ויילד שפעה אמביציה להיות יותר מאשר רעיה ואם, היא רצתה קריירה והתלבטה בין משחק לכתבה בעתון. למרות שלבסוף היא לא עלתה על הבמה וגם לא הפכה לכתבת, היא הייתה פעילה למען מטרות ציבוריות ורפורמת הלבוש של נשים, עם חצאית מחולקת הייתה אחת מהן. קונסטנס הסכימה עם דעותיו הנחרצות של וויילד על בגדי נשים וביקשה להפיץ אותן. היא התלבשה בשבילו וכדי לרצות אותו, אך הייתה ידועה בבחירה מתמיהה וגרוטסקית של מלבושיה. בכך הזכירה את אמו של וויילד, שנודעה בדבלין במלבושיה האקסצנטרים.
בשנת 1881, ליידי Lady Frances Harberton השיקה את חברת הלבוש הרציונלי The Rational Dress Society, ארגון שהבטיח "לקדם לפי טעם ונוחות אישיים, את סגנון לבוש הנשים, המבוסס על שיקולי בריאות, נוחות ויופי." קונסטנס הפכה במהרה לאחת התומכות הקולניות והבולטות ביותר של אגודת הלבוש הרציונלי וזכתה על כך לתמיכה רבה מבעלה. ויילד עצמו הרחיק עתה לכת לגבי החצאית המחולקת וקרא לרדיקליזם רב עוד יותר בבגדי נשים. הוא קרא להפסיק את ההתחזות המטופשת של החצאית השנויה במחלוקת "תנו לה להכריז על עצמה באופן גלוי כפי שהיא באמת והיא תתרום רבות לפתרון קושי אמיתי."

Oscar and Constance Wilde, with their son Cyril, pictured in 1892

בשנות ה-90 של המאה ה-19 הפך ויילד למחזאי מפורסם (בשנת 1891 התפרסם הרומן היחיד שלו "תמונתו של דוריאן גריי"), אך בשנת 1895, נידון לשנתיים מאסר עם עבודת פרך באשמת מעשה סדום, או במילים אחרות, יחסי מין עם גבר. ב-1897 הוא השתחרר ונפטר 3 שנים אחר כך, בן 46. מאום לא נותר מהמלתחה שלו, מלבד שיניו התותבות, שכן זו הייתה עובדה ידועה, שוויילד סבל משניים מרקיבות, ניגוד אסתטי בולט לאור מלבושיו המגונדרנים ומוקפדים.

A later version of the ‘divided skirt’, the ‘pantaloon skirt’, seen here in New York in 1910.

תהילתם של בני הזוג ללא ספק הוסיפה תנופה ותשומת לב ציבורית למטרה, אם כי שנים רבות יעברו לפני שמכנסיים יהיו משהו מלבד מזעזעים עבור נשים. בשנת 1898, ליידי הרברטון, מייסדת האגודה, לא הורשתה להיכנס למלון Hautboy Hotel בשל לבישת חצאית מחולקת והסופרג'יסטיות, גם 10 שנים לאחר מכן, זכו ללעג בשל לבישת חצאית מחולקת בזמן קמפיין. רק במאה ה-20 והרבה לאחר מותן של ויילד וקונסטנס, מכנסיים הפכו לפריט לבוש מקובל לנשים.
עובדה קומית היא שעד ה-31 בינואר 2013, היה זה בלתי חוקי לנשים בצרפת ללבוש מכנסיים. חוק בן 200 שנה דרש מנשים לבקש מהמשטרה אישור מיוחד "להתלבש כגברים" אחרת יסתכנו במעצר. החוק נותר בתוקף מאז 1799, למרות ניסיונות חוזרים ונשנים לבטלו.
גם בארה"ב, Helen Louise Hulick Beebe (1908 – 1989) המחנכת הנודעת וחלוצת בתחום הטיפול השמיעתי-מילולי עטורת הפרסים, עלתה לכותרות בשנת 1938 לאחר שזומנה כעדה במשפטם של שני גברים שהואשמו בפריצה לביתה. השופט לא אישר את לבישת מכנסיים במקום שמלה והורה לה לחזור "לבושה כראוי". כשהיא חזרה עדיין לבושה במכנסיים, השופט גזר עליה מאסר בגין ביזיון בית משפט.
לאורך השנים, המעמדות הגבוהים חששו שאם נשים יתלבשו כמו גברים, הן יתנהגו וישיגו שליטה כמו גברים וגם יהפכו לא מוסריות. קתרין הפבורן הייתה בין הסלבריטאיות הראשונות שסירבו להתאים את עצמן לנורמות ולחוקים החברתיים והמכנסיים שלבשה, יצרו ללובשות המכנסיים בשנות ה-30, תדמית של אסרטיביות, גאות, חכמות ובלתי מתפשרות. בקיצור, תחילתה של האישה המודרנית העצמאית.

פרסום של ג'ינס לנשים, 1918

Coco Chanel in pants.

מרילין מונרו במכנסיים

Katharine Hepburn slaying in slacks

Actress Sarah Bernhardt wearing a trouser suit as she sculpts a self-portrait, in a photo from the late 19th century.

Marlene Dietrich trousers

A model wearing a pinstriped trouser suit by Yves Saint Laurent

1943 womens pants-work

1943, sailors admire women workers at the Electric Boat Co. in Conn., where submarines were built during World War II. photo bernard hoffman

הלארי קלינטון

Ann Taylor