לא שבתוך רגע אחד טרגי ובלתי נתפס — הכול נרצח ראש 1995 נקטע באכזריות. בארבעה בנובמבר הממשלה יצחק רבין בכיכר מלכי ישראל בתל־אביב. זה לא היה רק רצח של מנהיג אלא האדמה רעדה מתחת לרגלי האומה כולה. בשנים שלאחר הרצח התעצם הפילוג האידיאולוגי והפוליטי, נוצר שסע בעם, האלימות גאתה והעתיד שנראה ורוד — נהפך לאדום מדם: האינתיפאדה השנייה פרצה במלוא עוצמתה. גל פיגועים שטף את הארץ, החריף את תחושת האימה וחיסל כמעט לחלוטין את האמונה שהסכם קבע עם הפלסטינים אפשרי בעתיד. בצד הטלטלות הפוליטיות והביטחוניות התרחש בישראל שינוי מהפכני נוסף — גל עלייה המוני מברית המועצות לשעבר, המכונה לעיתים "העלייה הרוסית", אשר אילץ את המדינה אלף עולים 700־ להתמודד עם מציאת פתרונות דיור ליותר מ בתוך שנים ספורות. הרחבות בנייה נבנו בערים, מיזמי נדל"ן שינו את קו הרקיע, ושוק הנדל"ן חווה צמיחה חסרת תקדים. מי שניצב בחזית המאמץ הלאומי הזה היה שר הבינוי והשיכון א דאז אריאל שרון, והוא היה לסמל של הבנייה האינטנסיבית. "הבולדוזר", כפי שכונה אז, הוביל מהלך דרמטי להגדלת היצע הדיור, ובתקופת כהונתו כמעט והוכפלו התחלות הבנייה בארץ. הממשלה הזרימה תקציבי ענק לתחום הבנייה, ומשרד השיכון נהנה מן התקציב הגדול בתולדותיו. קבלני בנייה ומפעלים לייצור חומרי בניין זכו לפריחה כלכלית, וערים חדשות החלו לצמוח בקצב מסחרר. בתוך שנים ספורות השתנה אופייה הבנוי של ישראל — שכונות חדשות, מגדלים ורובעי מגורים קמו כדי לתת מענה לביקוש האדיר, ושוק הבנייה נהפך לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק. תקופה זו, אשר התאפיינה בשילוב של תקווה מדינית ומשבר ביטחוני, צמיחה כלכלית וחוסר ודאות פוליטית עיצבה את ישראל באופן דרמטי. אומנם החלום לשלום החל להתפורר, אך המדינה עצמה הייתה בתנופת בנייה אדירה ששינתה את פניה. צינור בקוטר גדול מונף במפעל ירוחם. 103
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=