אקרשטיין נכנסת לשוק תשתיות הבטון הכבדות בשנות התשעים חוותה החברה עוד פריצת דרך — במפעל בירוחם הוקם מערך ייחודי וראשון מסוגו לייצור מגוון צינורות ניקוז תשתיות מבטון לצד פיתוח מחלקת תשתיות כבדות ליציקת שוחות למערכות תת־קרקעיות. הכניסה לתחום התשתיות הכבדות התרחשה בעקבות תחרות עם שתי חברות ותיקות וגדולות שהתמקצעו בעיקר בתחום התשתיות — "רייכרט תעשיות" ו"וולפמן תעשיות". לאקרשטיין היה צורך אסטרטגי להתמודד עם האתגרים ועם התחרות שהציבו המתחרות בשוק. בעקבות הרחבת המפעל בירוחם החלה אקרשטיין לייצר מערכות ניקוז מבטון מזוין המיועדים בעיקר להובלה של מי ניקוז וביוב, צינורות דחיקה בקטרים גדולים וחוליות למערכות ביוב — מוצרים הנדרשים במגוון רחב של פרויקטים ציבוריים. גיורא נחשף לשיטת ייצור צינורות הדחיקה בזכות מהנדס החברה דאז יחיאל לרנר ז"ל. טכניקה זו דרשה הקמת מערך ייצור מיוחד, מיכון מתקדם והנדסה ברמה הגבוהה ביותר. הטכנולוגיה החדשה ייעלה והוזילה במידה ניכרת את פרויקטי התשתיות בארץ. ההתקנה עצמה מתבצעת באמצעות טכנולוגיית דחיקה ייחודית: נכרה בור אנכי ובמאוזן, והצינור הראשון מוכנס כשהוא מצויד בקצה מחפרון. כל צינור נוסף שנדחף גורם לדחיקת הצינור הקודם ולכריית התעלה במקביל. פיתוח מערכת הדחיקה של אקרשטיין נעשה על בסיס ידע ) הגרמנית. Züblin ותבניות שרכשה מחברת הבנייה "זובלין" ( הפרויקט הראשון של אקרשטיין שיושמה בו השיטה החדשה היה בניית מנהרה תת־קרקעית לניקוז מי גשמים ממזרח נתניה למערב כדי לנקז את שטח הביצות במזרח נתניה. טכניקה זו אפשרה את כניסתה של אקרשטיין גם לתחום הנדסי זה, ועד היום היא משמשת פתרון נפוץ בפרויקטים הנדסיים מורכבים כגון "מתקן ההתפלה שורק", שנדחקו בו צינורות מתחת לפני הים. גם בפרויקט השפד"ן בוצעו כל קווי הניקוז של מי השופכין ברחבי הארץ והובלתם למתקן טיהור השפכים של השפד"ן בחולות ראשון לציון באמצעות צינורות הדחיקה של אקרשטיין. בעקבות הרחבת המפעל בירוחם החלה אקרשטיין לייצר מערכות ניקוז מבטון מזוין המיועדים בעיקר להובלה של מי ניקוז וביוב, צינורות דחיקה בקטרים גדולים וחוליות למערכות ביוב — מוצרים הנדרשים במגוון רחב של פרויקטים ציבוריים. צביקה וקרין בתוך צינור דחיקה. :למעלה גיורא בתוך צינור דחיקה. :ממול 106
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=