התמונות שנשא עמו צבי ונותרו אחריו, משקפות סביבה וטיפוסים של שטייטל. מאלפי יהודי פיאסקי שרדו את השואה יהודים בלבד. 35– כ 1906 צבי נולד בשנת בעיירה היהודית הקטנה Piaski פיאסקי–לובלסקי ( ) שהשתייכה Luterskie לפרובינציית לובלין בדרום–מזרח פולין. 1929 , צבי אקרשטיין עולה לארץ ישראל , בעיירה פיאסקי־לובלסקי 1906 בי נולד בשנת ), שהשתייכה לפרובינציית Piaski Luterskie( לובלין בדרום־מזרח פולין. זה היה יישוב יהודי יהודים בערך, 3,000 טיפוסי באותה התקופה. חיו בו ששורשיהם היו נטועים שם מן המאה השבע עשרה. בעיירה קטנה זו התקיימה פעילות ענפה של המפלגות היהודיות למיניהן, בייחוד הציוניות שבהן, והן יזמו את הקמתו של בית ספר עברי. בשנות השלושים של המאה העשרים סבלו יהודי העיירה מהתנכלויות אנטישמיות מצד המיעוט הפולני שחי באזור, והן הלכו והתגברו. בין היתר התבטאו ההתנכלויות ברצח של אישה יהודייה, בפגיעות בבית העלמין היהודי המקומי, בקריאות לחרם על עסקים יהודיים ובמעשי בריונות נגד יהודים ברחובות. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה נכבשה העיירה בידי "הצבא האדום", אך השליטה בה הועברה תוך זמן קצר רוכזו רוב יהודי העיירה בגטו שהוקם 1940 לידי הנאצים. בשנת בעיירה, ושנתיים לאחר מכן שולחו רובם למחנה ההשמדה יהודים 35־ בלז'ץ. מאלפי יהודי פיאסקי שרדו את השואה כ בלבד, אשר הצליחו להסתתר בסביבת העיירה. 18־ מתוך אידאולוגיה ציונית החליט צבי בן ה 1929 בשנת לעזוב את משפחתו — את הוריו, את שלוש אחיותיו ואת אחיו — ולעלות לארץ ישראל. בדיעבד התברר כי החלטה זו הייתה גורלית והצילה את חייו. צבי ארז מזוודה קטנה, לקח עימו תמונות אחדות של בני משפחתו ויצא למסע ארוך ומפותל אל פלשתינה. הוא השאיר מאחוריו משפחה מבוססת, ששורשיה היו נטועים עמוק במקום מגוריה וחייה היו מלאים בתוכן ובעניין. הוא יצא למסע עם ארבעה חברים מתנועת "החלוץ", תנועה עולמית של צעירים יהודים שהתארגנו כדי לעלות לארץ ולהקים בה חיים חדשים. לאחר מסע בן כמה שבועות הגיעו הצעירים לנמל יפו, שם החלה דרכם החדשה בארץ ישראל. צבי וחבריו מתנועת "החלוץ" השתייכו לעלייה הרביעית, שנקראה גם "עליית גרבסקי" על שם שר האוצר בפולין 1924 ולדיסלב גרבסקי. המיסים הכבדים שהטיל השר בשנת על בני המעמד הבינוני פגעו בעיקר בקהילה היהודית. בשל ההרעה במצב הכלכלי והתגברות האנטישמיות בפולין בשנים עלו ממנה לארץ שמונים אלף עולים לערך. העלייה 1931-1924 הרביעית נחשבת לעלייה ההמונית הראשונה בתולדות המפעל הציוני, והיא הכפילה את האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל. באותה התקופה הוקמו כמה מפעלים קטנים בידי אותם עולים החדשים, והם הניחו את הבסיס לתעשייה היהודית החלוצית. עם זאת עמדה תקופה זו גם בסימן שפל כלכלי ומשבר בתנועה הציונית בגלל הספק בעצם ההצלחה של תהליך בניין הארץ. צ הרחוב הראשי בעיירה פיאסקי־לובלסקי. :ממול אחיותיו של צבי בתמונה מן העיירה. :מימין 11
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=