אחת ההשפעות של המשבר הכלכלי הייתה ההבנה שיש להכשיר פועלים יהודים כדי להתחרות בעבודה הערבית הזולה שהחלה בימי העלייה השנייה. נחמן סירקין, הוגה דעות ואחד מאבות הציונות הסוציאליסטית, היה זה שהציע להקים קבוצות יהודיות קבלניות שיבצעו את כל עבודות החקלאות והבניין כדי להוזיל עלויות ולהגביר את הכדאיות הכלכלית של העסקת פועלים הקים סירקין את קבוצת "אחווה". הגרעין 1912 עבריים. בשנת שלה היה עולים מצפון אמריקה, והצטרפו אליהם בהמשך חלוצים מן המפלגה הציונית סוציאליסטית "פועלי ציון", שכן הם חלקו אידיאולוגיה דומה לזו של הגרעין המייסד. קבוצת "אחווה" נחשבה הצלחה ובעקבותיה הוקמו עוד קבוצות קבלניות ברחבי ארץ ישראל. חלק מחברי הקבוצה עבדו בבית הספר החקלאי "מקווה ישראל", ושכרם סייע לתמוך בחברי הקבוצה שנשארו בפתח־תקווה. אם כן צבי עלה לארץ ישראל (אז נקראה פלשתינה) והגיע היישר למושבה פתח־תקווה. הוא התחיל לעבוד בפרדסים, בעיבוד השדות והמטעים. באותן השנים הייתה פתח־תקווה לב העבודה החקלאית בארץ. היו בה שטחי הפרדס הגדולים ביותר, והיא הייתה מקור פרנסה עיקרי לחקלאי המושבות, לפועלים ולפועלות היהודיים. העבודה שימשה להם לא רק אמצעי פרנסה אלא דרך להגשמת האידיאולוגיה הציונית. צבי עבד מבוקר ועד תמונות משפחתיות של משפחת אקרשטיין בפיאסקי שבפולין. 13
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=