, ששמו הרשמי "קריית הבסיס החדש ההדרכה על שם האלוף אריאל שרון" ומהר מאוד זכה לכינוי הקצר "עיר הבה"דים", היה חלק מתוכנית לאומית רחבה שנועדה להקל את העומס במרכז הארץ ולחזק את הדרום מכל הבחינות — כלכלית, חברתית ותשתיתית. הקמת הקריה הייתה אבן דרך משמעותית בפיתוח האזור והביאה לעידוד השקעות, ליצירת מקומות עבודה, לפיתוח תשתיות תחבורה, לחיזוק מערכת ההשכלה הגבוהה ולעידוד אוכלוסיות צעירות ומשפחות חדשות לעבור לגור בנגב. תפקיד מרכזי אקרשטיין מילאה בפרויקט הפיתוח של עיר הבה"דים בזכות מגוון רחב של מוצרי בנייה מתקדמים שתאמו את הדרישות המורכבות של תהליך הבנייה והוכיחו את עצמם באיכויותיהם ההנדסיות והאסתטיות. בין היתר סיפקה החברה אלמנטים מתועשים בטכנולוגיית בידוד תרמי ואנרגטי ששימשו להקמה של עשרות מבני המגורים המתועשים בעבור חיילי צה"ל. שיטה זאת לא רק הבטיחה עמידות גבוהה לאורך זמן אלא גם מבנים מעוצבים ויעילים שהציעו סביבת מגורים נוחה, מודרנית ואיכותית. הייתה אקרשטיין אחראית נוסף על כך להספקת אלמנטים טרומיים לבניית שלושה בתי כנסת גדולים שהוקמו ברחבי עיר הבה"דים — נדבך נוסף בתרומתה הרחבה לתשתיות ולמרחבים הקהילתיים בפרויקט. לצורך ייצור והספקה של האלמנטים הטרומיים לפרויקט הקימה אקרשטיין מפעל חדש בתחומי אתר הייצור בירוחם הקרוב אליו. מהלך זה התאפשר בזכות מגבלה שנכללה במסמכי המכרז שלא אפשרה הקמת "מפעלי שדה" בשטח הפרויקט כדי לחזק את התעשייה שבאזור. מפעל זה משמש עד היום לייצור עשרות פרויקטים אחרים, והוא משום הוכחה ניצחת לחשיבותה של תעשיית קבע בפריפריה. אלו התבטאה תרומתה חוץ מפתרונות של אקרשטיין לפרויקט גם בעבודות פיתוח חוץ נרחבות ליצירת סביבה המשלבת בין פונקציונליות ואסתטיקה, בטריבונות ישיבה למתחמים לאימונים ולכינוסים צבאיים, במתחם מטווחים להכשרת החיילים, בהקמת הממ"דים וקירות היקפיים לאבטחת הבסיסים והמבנים ובהספקת צינורות ניקוז, תאי בקרה ועוד ועוד פתרונות טכנולוגיים שדרשו ידע מתקדם בבנייה ובתשתיות והיו חיוניים להצלחת הפרויקט. כל אלו נעשו מתוך הקפדה על איכות ועל עמידות גבוהה ועל דיוק בלוח הזמנים. הצלחת הפרויקט חיזקה את מעמדה של אקרשטיין בתור שותפה בולטת בפרויקטי תשתית לאומיים גדולים. רחבת המסדרים המרוצפת בפרויקט :למעלה עיר הבה״דים, ירון ארי אדריכלי נוף, שרון יערי:צילוםאיזי בלנק אדריכלי נוף 154
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=