אקרשטיין | 100 - מאה שנות תעשייה בבניית הארץ

ובהם ילדים, נשים, זקנים, אזרחים, חיילים וזרים. יישובים שלמים חוו הרס וחורבן בלתי נתפסים, גם במרקם המשפחתי, במרקם החברתי ובמרקם הקהילתי. בעקבות המתקפה פרצה מלחמת "חרבות ברזל", והיא נמשכת גם בעת כתיבת שורות אלו. המלחמה התרחבה לחזיתות נוספות, בראשן החזית הצפונית, שם המטיר ארגון הטרור חיזבאללה יום־יום מטחי טילים לעבר יישובי הצפון ועמדות צה"ל. המצב הוביל לעימות צבאי מתמשך בגבול לבנון ולפינוי יישובי הצפון. "המלחמה הייתה אירוע מטלטל," שיתף צביקה בכאב. "סבלנו פגיעה ישירה — עובדים שלנו נפגעו, המפעלים היו נתונים למתקפות טילים, וזה היה אחד המשברים הקשים ביותר בתולדות החברה כמו גם המדינה". למרות הקושי לא הרשתה לעצמה החברה לעצור. בתוך הכאוס, כשהמדינה כולה שרויה בהלם, באבל ובחוסר ודאות, מצאה עצמה החברה בחזית המאמץ הלאומי. "בימים הראשונים קיבלנו עשרות טלפונים," נזכר צביקה. "חברים, לקוחות, חברי כנסת, ארגונים — כולם פנו אלינו בתחינה נואשת: ספקו מיגון, עזרו לנו. ניסינו לעזור כמה שאפשר. המערכת, שהייתה רגילה לפעול בשגרה מוקפדת ומסודרת, נדרשה לפתע לגמישות וליצירתיות בהתמודדות עם פרויקט תקומה בחצרים בשלבי הקמה. : למעלה יסקי אדריכלים — משרד תכנון מטעם חצרים, ניר הופמן:צילוםקרין קליר אדריכלות — מטעם אקרשטיין בתים תוצרת אקרשטיין בשלבי הקמה סופיים :למטה — פרויקט תקומה —"שכונת החלוץ" בניר עוז. אדריכלים: מייזליץ, כסיף, רוטמן חברת מסד עוז, מנהלת הפרויקט. :צילום 173

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=