החרושת המקומי. עם שינוי הייעוד של החברה, השתלבה אקרשטיין בפרויקטים רבים בתל־אביב והייתה לשחקן מפתח בתהליך הצמיחה העירונית. החברה סיפקה את מוצרי הריצוף ונהפכה לחלק בלתי נפרד ממורשתה האדריכלית והעיצובית של העיר, והשפעתה ניכרת עד היום במרחב הציבורי. גיורא מספר על המעבר מבית החרושת למפעל: "צבי הגדיל את בית החרושת למפעל גדול ועשה זאת כהרף עין — הוא זיהה צורך, הבין את ההזדמנות וסיפק את הסחורה. עד לאותו זמן הוא יצר רעפים באמצעות שני פועלים, מערבל בטון וכמה תבניות, ואילו בתוך שנים ספורות התרחב והחזיק שטחי אחסון לחומרי גלם, כמה מערבלי בטון, סככה גדולה לייצור ולצידה בריכות מים לאשפרת המרצפות. את פס הייצור החדש הוא הקים בתוך זמן קצר. הוא עבר במהירות מייצור אקסקלוסיבי של רעפים לייצור המוני של מרצפות מדרכה ואבני שפה, שמהן נבנתה העיר". ההחלטה להרחיב את הפעילות לייצור מרצפות התגלתה בתור נקודת מפנה — היא סימנה את ראשית צמיחתה של החברה והפיכתה ממפעל משפחתי קטן למותג מוביל בתעשיית הבנייה. עם הזמן קיבל השם "צבי אקרשטיין" הכרה, והמוצרים החדשניים של החברה נהפכו לפופולריים הן בציבור הרחב הן בקרב אנשי המקצוע. זה היה רגע מכונן — הרגע שבו נולדה למעשה תעשייה חדשה. מתוך מפעל משפחתי צמחה "אקרשטיין תעשיות", ועם השנים היה לה תפקיד מרכזי בפיתוח התשתיות והנוף בישראל. ״מאז ומתמיד, זיכרונותיי שזורים בעבודתו של אבי בבית החרושת, אשר היה מרכז עולמו ומרכז עולמנו״, משחזר גיורא "סביב שולחן ארוחת הערב, שיחותינו נסובו כמעט תמיד סביב המפעל, סביב האתגרים, התקוות והחלומות שנרקמו שם. בימי שבת, הפכנו את הביקור במפעל למסורת משפחתית" מתוך מפעל משפחתי צמחה "אקרשטיין תעשיות", ועם השנים היה לה תפקיד מרכזי בפיתוח התשתיות והנוף בישראל. גיורא בטיול שבת בירקון. :למעלה חיה אקרשטיין מבקרת בצפת. :למטה 26
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=