פעילותה של אקרשטיין הן עדות לשילוב בין האינטרסים העסקיים לאינטרסים הלאומיים — שילוב שנהפך למאפיין מובהק של זהות החברה והותיר חותם מתמשך בתחום התשתיות בישראל. צעדי ההתרחבות של חברת אקרשטיין בניהולו של גיורא , תקופה שבה ידע המשק 1967-1965 התרחשו דווקא בשנים הישראלי מיתון כבד. תקופה זו נחשבת לאחת התקופות הקשות בכלכלה הישראלית עם האטה חדה בצמיחה, עלייה באבטלה וגל סגירות של עסקים ומפעלים. המיתון נבע בעיקר מן המדיניות הכלכלית המרסנת של ממשלת לוי אשכול — צמצום הגירעון וצמצום התלות במימון חיצוני נוסף על הפסקת הזרמת כספי השילומים מגרמניה, שהיו מקור מימון חשוב למשק. במצב הכלכלי הקשה נדרש גיורא להפגין יכולת מנהיגות, ראייה עסקית חדה ויכולת ניווט כדי להמשיך ולבסס את פעילות החברה ולהכין אותה לתקופות הצמיחה שיבואו. , בה השתתף גיורא בתור 1967 לאחר מלחמת ששת הימים ביוני חייל מילואים, השתררה אופוריה בישראל. היא נבעה לא רק מן הניצחון הצבאי אלא גם מן השינוי הכלכלי המהיר. המלחמה, כדרכן של מלחמות, גבתה מחיר כבד — מאות הרוגים ואלפי פצועים — אך גם הובילה לשגשוג כלכלי חסר תקדים בזכות תרומות ענק מיהודי התפוצות ומאוהדי ישראל בעולם, שכן חברת אקרשטיין, שכבר הייתה שחקן בולט בתעשיית פיתוח הנוף והתשתיות בישראל, מצאה עצמה אחרי המלחמה בלב מהלכים היסטוריים שעיצבו את פני המדינה. הזמנת מרצפות לתחנה :למעלה המרכזית בירושלים ע״י מפעלי תחנות בע״מ — חברת בת של אגד. מתוך מודעת פרסומת. :במרכז , אתר עיתונות 1963 , ספטמבר 18 ,״ ״למרחב יהודית היסטורית, באדיבות הספריה הלאומית. מתוך ראיון עם : למטה צבי אקרשטיין. , אתר עיתונות יהודית 1963 , דצמבר 30 ,״ ״הארץ היסטורית, באדיבות הספריה הלאומית. 52
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=