למכור את האבנים. תחילה התקבלו דבריו בביטול — מי בכלל חושב למכור אבנים מן החוף? אך הוא הציע לאנשי הקיבוץ סכום לירות לטון, והם השתכנעו וחתמו 18 של על העסקה. זמן קצר לאחר מכן הגיע משלוח האבנים היישר למפעל בהרצליה. שם בעבודה מוקפדת הן נהפכו לריצוף גרנוליט מקושט. כך מצאו אבני הכינרת את דרכן לפרויקט הייחודי של ריצוף כיכר מלכי ישראל בתל־אביב. הותירו את חותמם על הריצוף עם השנים המקורי מיליוני מבקרים ומפגינים בחגיגות יום עצמאות, בתערוכות טנקים ונגמ"שים ובעוד אירועים. הגרנוליט התבלה, נסדק ועם הזמן נהפך למפגע להולכים עליו. בשנות האלפיים במסגרת הפרויקט לחידוש רחוב אבן גבירול עברה הכיכר מתיחת פנים ניכרת: הריצוף המקורי הוחלף בריצוף חדש. אומנם הוא שימר את הדוגמה המקורית, אך הוא שודרג מבחינה טכנית. המרצפות החדשות, גם הן מבית היוצר של אקרשטיין, היו עבות וחזקות יותר מן הריצוף המקורי, תואמות לעומסי התנועה הכבדים של אירועים המוניים, אך בלי לוותר על המראה הייחודי ועל הסמליות ההיסטורית של הכיכר. בזמן כתיבת שורות אלה נעשה בכיכר שיפוץ נוסף במסגרת עבודות ההקמה של הרכבת הקלה והתחנה התת־קרקעית ברחוב אבן גבירול. עוד לא ברור מה יעלה בגורל הריצוף המיוחד כל כך, ואם הוא ישמר את עיצובו המקורי. אלא שבפועל נבנתה הכיכר רק בשנת , כעבור עשרים שנה וכשנה לאחר 1967 השלמת בניית בית העירייה החדש. הכיכר עוצבה לפי תכנונם של האדריכלים שמעון פובזנר ואברהם יסקי שעיצבו את רחבת הכיכר עצמה. הכיכר היא זירה היסטורית, מאז ועד היום תרבותית וחברתית, ואין שנייה לה יצא הסרט "הזירה", 2001 בישראל. בשנת שתיעד את מאבק התושבים נגד תוכנית העירייה להריסת הכיכר ולבניית חניון תת־ קרקעי תחתיה. בסרט התראיין אברהם יסקי והתייחס לאופייה הייחודי של הכיכר: "זו לא כיכר 'יפה', זו לא כיכר עם איזשהו עיצוב בלתי רגיל. לכיכר יש פונקציה שהיא הרבה מעבר למשהו אסתטי. באופן בסיסי זהו חלל עירוני, זאת אומרת, העיר פותחת בליבה איזשהו מרחב ויוצרת מקום לכינוס אנשים רק לאירועים מיוחדים במינם. זהו הכלי העירוני־חברתי הנחוץ לעם". כמו בריצוף הטיילת בתל־אביב, גם כאן, נקשרה אקרשטיין בסמל של העיר. היא ייצרה והניחה את הריצוף שנהפך למזוהה כל כך עם העירוניות התל־אביבית. ריצוף כיכר מלכי ישראל הוא אבן דרך משמעותית בדרכה המקצועית של החברה, ממש כפי שהכיכר עצמה היא ציון דרך בהיסטוריה הישראלית. את הפרויקט הייחודי ביצעה אקרשטיין עם האדריכלים פובזנר ויסקי. יחד הם יצרו דגם חדשני לכיכר — פסי ריצוף לבנים שגודלם ארבעים סנטימטר ורוחבם עשרים סנטימטר, והם משולבים במרצפות חלוקי נחל (גרנוליט) שאורכן שמונים סנטימטר ורוחבן ארבעים סנטימטר. סגנון זה היה יחיד במינו בארץ, במיוחד לכיכר. הזה נלווה סיפור קטן. לשילוב הסגנוני כמה שנים לפני פרויקט ריצוף הכיכר, יצא צבי לחופשה בקיבוץ האון שבגדה המזרחית של הכינרת. בשיטוטיו על שפת האגם הבחין בחלוקי נחל בגוון חום. הוא פנה להנהלת הקיבוץ ושאל אם יסכימו כמה שנים לפני פרויקט ריצוף הכיכר, יצא צבי לחופשה בקיבוץ האון שבגדה המזרחית של הכינרת. בשיטוטיו על שפת האגם הבחין בחלוקי נחל בגוון חום. הוא פנה להנהלת הקיבוץ ושאל אם יסכימו למכור שאת האבנים. .2020 כיכר מלכי ישראל, שנת תומר אפלבאום:צילום 58
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=