ולרצף את הרחוב כולו באבנים משתלבות. הוא הציג לו דוגמאות שצילם בהולנד, פרס לפניו את החזון והצליח לשכנע אותו ליישם את הרעיון. האבנים שנבחרו היו בגוונים אדמדמים־חמימים. הן העניקו לרחוב מראה מזמין ונעים ושמרו על אופיו הייחודי לאורך השנים. הפרויקט נהפך לדוגמה לתכנון עירוני המותאם להולכי רגל — מגמה ההולכת ומעמיקה במרחב הציבורי בישראל. גם רחוב "נחלת בנימין" בתל־אביב, רחוב מסחרי ועירוני, הוסב למדרחוב על ידי עיריית תל־אביב. הוחלט שם להפוך אותו למדרחוב הראשון מסוגו בעיר. את היוזמה הנהיג ראש העיר דאז שלמה להט, שכן הוא ראה חשיבות רבה במתן צביון מודרני ללב העיר. את תכנון המדרחוב עיצב האדריכל סעדיה מנדל. תחילה עוררה התוכנית התנגדות מצד בעלי החנויות ברחוב כי הם חששו שהלקוחות לא יבואו אליהם, אך לבסוף רוצף הרחוב כולו ומשמש מאז ועד היום 1986 באבנים משתלבות, הושק במרץ מדרחוב עירוני שוקק ואטרקטיבי. בעקבות פרויקטים אלו ביקשו ערים נוספות להעתיק את המודל, וכך נהפכו רחובות שלמים למדרחובים ושינו במידה רבה, בשיווקה וביוזמתה של חברת אקרשטיין, את חזות הרחוב בארץ. בעקבות ההצלחה של המודל החדש פרסם לראשונה משרד הבינוי והשיכון בשיתוף משרד התחבורה תקן רשמי לתכנון "רחובות משולבים" (שם נרדף למדרחוב). הפרסום היה משום הכרה רשמית בהצלחתה של אקרשטיין בתחום ובהשפעתה עליו. התקן החדש הוליד עוד ועוד פרויקטים של רחובות משולבים ברחבי הארץ. מיקי תורג'מן תיאר זאת: "ריצוף באבנים משתלבות לא נשאר רק בגבולות תל־אביב אלא התפשט לכל רחבי הארץ ואף נהפך לסמל חברתי ותכנוני. היום זה כבר סטנדרט בתכנון עירוני ובהכנת 'תוכניות בניין עיר' בקרב אדריכלים ומתכנני ערים". בעקבות ההצלחה של המודל החדש פרסם לראשונה משרד הבינוי והשיכון בשיתוף משרד התחבורה תקן רשמי לתכנון "רחובות משולבים" (שם נרדף למדרחוב). 81
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=