כל הקירות והרצפות של מסעדה בברצלונה, צופו בלוחות אבן שעליהם הודפסו כתמים בצבעי מים. לפניכם וידאו המתעד את התהליך המפעים הזה, מתחילתו ועד סופו.
הכל התחיל עם גליונות A1 של נייר וכתמים בצבעי מים חופשיים, המציגים מרקם של צבעים אפורים כחולים, בדפוסים מופשטים. העיצובים הללו שוכפלו והודפסו על אבן sintered בתהליך הדפסה דיגיטלית.
עיצוב המסעדה מבוסס על העיקרון של אחידות ועקביות. משטחי העבודה במטבח, הקירות בבר ועוד משטחים על השולחנות ואפילו בשירותים – כולם לבושים בלוחות אבן. התוצאה היא תחושה זורמת של שטח בעל צבעוניות זהה.
מעבר לחווייה החזותית, שהעניק החיפוי הזה, הוא גם עמיד בפני פגיעה מכנית (שריטות וחבלות) וכן הגייני ורחיץ.
משרד האדריכלים המחזיק בפרס פריצקר RCR Arquitectes, חבר לשף הנודע אלברט אדריה, ליצירת “מסעדה קפואה וחידתית” בברצלונה. השף הידוע כמטבח הניסויוני שלו ובתפריטים מפתיעים – בילה שלוש שנים בתכנון הפרויקט וביקש לפתח מסגרת עיצובית המשקפת את היצע האוונגרד שלו. “סוג המטבח שאנו קובעים נקבע על ידי החלל”, הוא מסביר. “אם היינו, למשל, מוקפים בטבע, היינו מבשלים מנות שונות לחלוטין”.
הרעיון הנכחי צמח לאחר שהשף ראה סקיצות שביצע משרד האדריכלים, בצבעי מים ואז הבזיק במוחו הרעיון ליישם את הדימויים הללו כמות שהם, על קירות המסעדה. תהליך יישום הרעיון, כלל פיתוח אבן מיוחדת שעליה יודפס המרקם. כמו כן, עבר המרקם עצמו עיבוד קפדני של התאמת גוונים. כל לוח ייחודי והיה צורך להתאים אותו באופן מושלם למקומו, בכלל זה לקירות מעוגלים. שטח הרצפה גדול של המסעדה הציג את האתגר הגדול ביותר. לכן, בתחילה התקינו את כל לוחות הרצפה מחוץ לאתר והשתמשו במזל”ט בכדי לצלם תמונות מלמעלה, כדי להבטיח שלא יהיו סטיות בהתאמת הלוחות. הלוחות בפינות המסעדה והמעברים הצרים, חתוכים לחלקים קטנים יותר – חלקם ברוחב של שלושה סנטימטרים בלבד. בהשראת הקרטוגרפיה, מערכת קואורדינטות שימשה לתיוג כל לוח כדי לדעת את מיקומו המדויק. הכל אז הורכב באתר כמו פאזל ענק של 3D.
“אנחנו אוהבים את הרעיון שהעיצוב הוא חידה, שקשה להסביר אותו”, אומרים האדריכלים “זה חלל עוטף שנמס, נעלם, כמעט מבוך. נוצרת סדרה שלמה של תנועות אורגניות, צללים, שקפים ונוכחות מימית”.
