שכונה צפופה זו מרכזת כ-6,000 יחידות דיור בשטח של 30 דונם והיא תוכננה כאי מוקף בשלושה כבישים מרכזיים, פיתוח אוטונומי הכולל כשלעצמו את כל המאפיינים של עיר במונומנטליות של מבצר.
“אקלים דה פראנס” (1954-58), הממוקם מערבית לקסבה, מורכב ממבנים שונים בגודלם ובצורותיהם, מסודרים בזהירות ביחד באתר המשופע, כדי לאפשר מבט לעבר הים. סדרת בלוקים המקובצים בארבעה סוגים: בניינים ליניאריים, נפחים עם חצרות פנים, קבוצת בלוקים המקושרים זה לזה ומגדלים בודדים. המתחם בעל עושר נפחים וטיפולוגיות לצד הבניין הראשי, שנמצא על שטח מדורג במדרון. שטח מלבני זה בן ארבע קומות בנוי סביב מרכז “מיידאן” (הכיכר המרכזית), עם שלושה ארכודים גדולים בקומה המקיפה את החלל המרכזי. הכניסות המונומנטליות ממוקמות בשני הצדדים הרוחביים ואילו שערים קטנים יותר חוצים את הצדדים הארוכים, המצטרפים אל הנוף דרך הים ומחברים את המבנה למדרון דרך מדרגות מסיביות. במתחם דירות מגורים, 200 חנויות ושירותי בריאות וחינוך שמטרתם להפוך את היישוב הזה לאוטונומי לחלוטין.
לא רבים מכירים את שמו ובטח לא את פועלו של האדריכל שבנה אולי הכי הרבה במאה העשרים והוא ללא ספק אחד הרלוונטיים בתקופתו. אדריכל בעל גישה חברתית סביבתית קפדנית, אשר גינה את הקולוניאליזם ואת הסגנון הבינלאומי.