האדריכל העל פרנק גרי הלך לעולמו בגיל 96, בלילה שבין חמישי לשישי, בביתו בסנטה מוניקה, קליפורניה - לאחר מחלה נשימתית.

פרנק גרי נולד בשנת 1929 בטורונטו, קנדה, בשם Ephraim Owen Goldberg ובהמשך הקים קריירה בקליפורניה. הוא למד אדריכלות באוניברסיטת Southern California ותכנון עירוני ב-Harvard, והקים את משרדו ב-1962.
גרי נחשב לאחד האדריכלים המהוללים של המאה ה-20 וה־21 – בזכות סגנון עיצובי חדשני, נועז, כמעט פיסולי, הפועל לעיתים נגד הנורמות הארכיטקטוניות המקובלות. הוא השאיר אחריו יצירות מופת שייזכרו לנצח. בין הפרויקטים המרכזיים שתכנן שזכו להכרה בינלאומית ושינו את מפת הארכיטקטורה:
Guggenheim Museum Bilbao – המוזיאון בספרד, שהושלם ב-1997, הפך לסמל של “Bilbao Effect” — השפעה עמוקה על חידוש עירוני ותרבותי.
Walt Disney Concert Hall, לוס אנג’לס – דוגמה קלאסית לשפה העיצובית של גרי: תנועתיות, פיסוליות, ביטול גבולות בין מבנה לאמנות.
מבנים נוספים בולטים: IAC Building בניו–יורק; Fondation Louis Vuitton בפריז; מבנים ציבוריים בארץ ובעולם שהציגו גישה חדשה ומעוררת השראה לאדריכלות.
גרי קיבל כמה מהפרסים החשובים ביותר בעולם האדריכלות: בין היתר Pritzker Architecture Prize (1989), Praemium Imperiale, תארים ואותות כבוד מארגונים בינלאומיים.
העבודות שלו – גם המוערכות וגם המעוררות מחלוקת – גררו דיונים על היחס בין אמנות, תפקוד, קונטקסט עירוני ושפה עיצובית.
מותו של פרנק גרי מסמל את סיום עידן עבור עולם הארכיטקטורה. הוא עזב אחריו מורשת עיצובית רבת־עוצמה: מבנים שיצרו דיאלוג בין אמנות, חלל, חומר וצורה; פרויקטים שהפכו לאייקונים עירוניים; והשפעה שהעמיקה את ההבנה של מה אדריכלות יכולה להיות – לא רק שימושית, אלא גם חוויה של אמנות וחזון.
הוא כונה “מאסטר הפיסול האורבני”, וכנראה שגם שנים רבות אחרי מותו – מבניו ימשיכו להדהד, לעורר השראה ולחולל דיון.

Guggenheim Bilbao, Spain, 1997

8 Spruce (New York by Gehry), USA, 2011

Biomuseo, Panama, 2014

Dancing House, Czech Republic, 1996

Fondation Louis Vuitton, France, 2014

Lou Ruvo Brain Center for Health, Las Vegas (2007-2010).

Luna Arles, France, 2021

Musée MARTa Herford, Herford, Allemagne (2001-2005).

Vitra Design Museum, Germany, 1989

Weisman Art Museum, USA, 1993

Walt Disney Concert Hall, USA, 2003
