בית המשפט העליון. אדריכלות עדה כרמי-מלמד, רם כרמי. צילום אוויר: אלבטרוס

בעיר מלאת שכבות, שבה מאות מבנים עם חשיבות אדריכלית, הופכים התכנון והבנייה לפרויקטים מורכבים, שמעמידים בפני אדריכלים, מקומיים ובינלאומיים, בלי סוף דילמות בדרך למציאת הפתרונות התכנוניים הטובים ביותר. בתוך ההקשר הזה ולכבוד יום ירושלים, בחרנו לצלול אל תוך היצירות הירושלמיות הבולטות של משרד עדה כרמי מלמד, שמזה עשרות שנים, מצליח לעמוד במשימה ולתרגם את הרוח הייחודית של העיר לשפה אדריכלית שיודעת להכיל את המורכבות הלא פשוטה הזו.
עבודות המשרד בעיר מבטאות רגישות מרבית לאופייה של ירושלים עוד בימים בהם הובילו אותו האדריכלית עדה כרמי מלמד ואחיה האדריכל רם כרמי וכך גם היום, ממשיכים השותפים העומדים בראשו, האדריכלים עופר ארוסי ואורי לניר יחד עם מנהלת המשרד מיטל יפה, לקשר בין ההיסטורי והמקומי לתכנון אורבני מודרני תוך חיבור הפרויקטים להקשר הסביבתי ולקרקע ושימוש חוזר באבן ובאור הירושלמיים.

מימין, אדריכל שותף אורי לניר, שותפה מיטל יפה, אדריכלית עדה כרמי-מלמד, אדריכל שותף עופר, צלם רפי דלויה-ארוסי

מהחוץ פנימה ולהפך
אחד המבנים הירושלמים עטורי התהילה של משרד עדה כרמי מלמד, הוא ללא ספק בית המשפט העליון, אותו תכננו עדה ואחיה רם. מבנה האבן הנמוך, שמתיישב על קו הרכס ומביט אל העיר בצניעות, מבוסס על אדריכלות מסורתית וחומריות, על ערכי כבוד וצניעות ועל החדרת אור טבעי מהחוץ פנימה.

בית המשפט העליון. אדריכלות עדה כרמי-מלמד, רם כרמי. צלם Richard Bryant

בהתייחסה לתכנון בית המשפט, הסבירה בעבר אדריכלית עדה כרמי מלמד, שהמיקום וההקשר של המבנה, היו חשובים לא פחות מפתרון הפונקציה שלו. מתוך כך, קבע הקונספט המבני סדר אורבאני גיאומטרי חדש לקריית הממשלה, שבא לידי ביטוי בתכנון הארכיטקטוני והנופי שלו. המשרד יצר ציר להולכי רגל שקושר את הכיכר הציבורית מצפון דרך בית המשפט והלאה אל בניין הכנסת. אותו ציר, שהופך למעבר מקורה שחוצה את בית המשפט במפלס הקרקע, ניזון ממשחקי אור וצל שמלווים ומקשטים את דפנות המבנה לאורכו.
השילוב שבין אדריכלות חוץ ופנים, מתבטא ביחס המהותי לנוף ובניצול האור הירושלמי כחומר בנייה חשוב ומרכזי. חומת האבן הירושלמית המאסיבית שעוטפת את המבנה, מדברת בשפה מנוגדת לזו של הקירות הלבנים המודרניים, העכשוויים יותר, המבטאים חופש, זרימה, דינמיות ואפילו משחקיות.

בית הליבה, ירושלים. אדריכלות עדה כרמי-מלמד אדריכלים. צלם עמית גירון

בית הליבה, ירושלים. אדריכלות עדה כרמי-מלמד אדריכלים. צלם עמית גירון

בית הליבה, ירושלים. אדריכלות עדה כרמי-מלמד אדריכלים. צלם עמית גירון

גם בבית הליבה שמכיל מוזיאון וכיתות לימוד וממוקם בסמוך לכותל המערבי בירושלים, התייחסה כרמי מלמד לחשיבות של התאמת המבנה להקשר ההיסטורי והתרבותי של העיר והדגישה את המורכבות הטמונה בשילוב שבין ישן וחדש. גם לגביו הסבירה שהמבנה מכיל שתי שפות אדריכליות, עתיקה ומודרנית, כשכל אחת שומרת על עצמאותה בקנאות ועם זה, ולמרות הקונפליקט, שתיהן באות לידי ביטוי כל הזמן בזכות האור הטבעי שחודר אל החלל שביניהן כשפעם אחת הוא מאיר ומרכך ובפעם השנייה מחשיך ושורט.

בית אביחי. עדה כרמי מלמד אדריכלים. צלם ארדון בר חמא

בית אביחי. עדה כרמי מלמד אדריכלים. צלם ארדון בר חמא

החצר כחדר חיצוני
בית אבי חי, שממוקם במרכז ירושלים, משמש כמרכז לימוד וממלא תפקיד ציבורי ופרטי. הקומפוזיציה האדריכלית של הבית, מתוכננת סביב "חדר" עירוני פנימי שקוע, שאליו מופנות הפונקציות החינוכיות של המבנה. אותה חצר חודרת לתוך המבואה והספרייה, משקיפה ונשקפת מבעד לקירות הזכוכית, המלווים את המסדרונות הציבוריים. רק האודיטוריום מותח את החצר כלפי מעלה באמצעות גרם מדרגות ארוך ורחב, ההולך ומצטמצם ואחר כך נעלם לחלוטין מעבר לקיר האבן.
גם במבנה זה, משחקים האור והצל הירושלמים תפקיד דרמתי מרכזי. "הקומפוזיציה האדריכלית נפרשת בין שכבות מבניות, פרטיות וציבוריות" אמרה פעם כרמי מלמד. "שכבות האבן, הבטון, הגבס, הזכוכית והעץ ניזונות ממשחקי האור והצל המתמקמים במרווח שביניהן ורפפות עשויות זכוכית חלבית משנות זווית בהתאם לקרינת השמש ומגינות על החזיתות השונות".

בית הכנסת קהילת שלם, ירושלים. אדריכלות והדמיה: משרד עדה כרמי מלמד

בית חינוך נוסף עליו היה אמון משרד עדה כרמי מלמד, הוא "יד בן צבי" שבלב שכונת רחביה בירושלים. המקום מאחד בין "בית ולירו", ששימש למגורי הנשיא בן צבי, ו"בית החלוצות" הסמוך לכדי מגרש אחד גדול שמכיל את כלל פעילויות העמותה. "היחס אל המגרש היה כאל קמפוס שבו יצרנו קשרים מבניים בין הפונקציות הקיימות והחדשות" אומר אדריכל עופר ערוסי, שותף במשרד עדה כרמי מלמד. "בבסיס התכנון, חיפשנו להתאים את המבנה לשימור לרקמה העירונית ולמצוא חוט מקשר שיהפוך את אסופת המבנים השונים לישות אחת. בנוסף, שימרנו את כל חזיתות המבנה ויצרנו ציר נופי שנמתח מהכניסה החדשה מגן הכוזרי אל הקמפוס. כדי לשמור על פעילות אקדמית תקינה, אפשרנו נגישות אל הפונקציות הציבוריות יותר – חנות הספרים, הקפיטריה והאולם החדש ישירות מהחוץ".
הדרישה להוסיף לבניין לשימור הבנוי אבן כבדה כ-500 מ"ר של אודיטוריום, הביאה לפתרון של חפירת האודיטוריום מתחת למדשאות, תוך שמירה על חזיתות המבנה והעצים. כך נוצר מבנה נוסף, מודרני, העשוי חומרים, שקיפויות ופתחים הנבדלים בגודלם וצורתם מאלו הקיימים.

בית הכנסת קהילת שלם, ירושלים. אדריכלות והדמיה: משרד עדה כרמי מלמד

ערוסי התבטא לא פעם גם לגבי התערבות המשרד בתכנון מבני מגורים בעיר. "השילוב בין ישן וחדש ובין כובד וקלילות, נעשה בעיקרו על ידי החדרת האור הטבעי, המשחרר את המסות המבניות הקיימות ומאפשר למבטים ארוכים לזרום מתוך המבנה ודרכו אל החוץ", אמר כשהתייחס לאתגרים ולמורכבויות של הבנייה הפרטית בירושלים באותם הקשרים "מגבלות השימור המחמירות דורשות לא פעם פתרונות יצירתיים כמו חפירת הבית מבפנים תוך שמירה קפדנית על המעטפת שלו. ועם זה, גם כאן, אנחנו מקפידים כמשרד לשמור על החדרת אור טבעי אל פנים המבנה כדי להבטיח השתלבות הרמונית עם הסביבה ההיסטורית והעירונית".
לאורך כל הדרך, הניגודיות והמתח שבין עבר והווה, בין ירושלים של פעם וירושלים של עכשיו, נלקחת בחשבון ומשתקפת במודע במבנים של משרד עדה כרמי מלמד, כשמציאת הפתרונות האדריכליים היא זו שמתווכת בין הקונפליקטים השונים ומאפשרת להם להתקיים זה לצד זה באין מפריע.

בית מגורים בירושלים. אדריכלות עדה כרמי-מלמד אדריכלים. צלם אדון בר חמא

בית החלוצות. שופץ על ידי עדה כרמי מלמד אדריכלים