המביט בקו הרקיע של רמת החייל בתל אביב יתקשה להתעלם מהמבנה החדש ברחוב ראול ולנברג 16. בסביבה המאופיינת בעיקר במגדלי משרדים בעלי חזיתות ישרות וגיאומטריה מלבנית, מתרומם מבנה בעל צורה אובלית יוצאת דופן, שמזכירה יותר תכשיט פיסולי מאשר בניין משרדים טיפוסי. שתי חזיתותיו המעוגלות עטופות באלומיניום, בעוד שתי החזיתות האחרות עשויות קירות מסך מזכוכית, החושפים את המבנה הפנימי ומדגישים את הקווים האנכיים שלו. התוצאה היא מגדל בעל שתי פנים שונות לחלוטין, שמראהו משתנה בהתאם לזווית שממנה מתבוננים בו.
מאחורי הפרויקט, שיזמו החברות YBOX ותדהר, עומד שיתוף פעולה אדריכלי בין שני משרדים מובילים – אורבך הלוי ו-BLK. שורשיו של הפרויקט נעוצים לפני כעשור, כאשר משרד אורבך הלוי החל בתכנון מגדל עבור חברת YBOX. בהמשך, עם כניסתה של תדהר כשותפה בפרויקט, התגבש שיתוף הפעולה בין שני משרדי האדריכלים. אורבך הלוי, בהובלת האדריכלים אורי הלוי, יניב שניר ונועם מוסקל, הובילו את הקונספט האדריכלי ואת תכנון המבנה שמעל הקרקע, בעוד משרד BLK, בהובלת האדריכל מוטי כסיף, היה אחראי על תכנון המרתפים והמערכות התת־קרקעיות.

נקודת המוצא לתכנון הייתה בקשת היזמים ליצור מבנה אייקוני, כזה שלא רק יספק שטחי משרדים איכותיים, אלא גם יותיר חותם אדריכלי על סביבתו. עבור האדריכלים הייתה זו הזדמנות נדירה לבחון מחדש את האופן שבו מגדל משרדים יכול להיראות.
"כשיזם מגיע ומבקש מגדל אייקוני, זו הזדמנות יוצאת דופן", מספר האדריכל אורי הלוי "זו אינה בקשה טריוויאלית, משום שבסופו של דבר מדובר ביזם שמשקיע מיליונים בהקמת בניין, ובוחר במודע ליצור משהו יוצא דופן, עם כל המשמעויות הכלכליות וההנדסיות הכרוכות בכך. בעיניי זו גם פעולה תרבותית, שבישראל עדיין אינה שכיחה. האתגר שלנו היה ליצור מבנה בעל נוכחות אדריכלית משמעותית, מבלי לוותר על היעילות והתפקוד המורכבים הנדרשים ממגדל משרדים מודרני".

ההשראה לצורתו של המגדל הגיעה מעולם התכשיטים, ובפרט מביצי פברז'ה המפורסמות, המזוהות עם עבודת צורפות מוקפדת ומעטפת דקורטיבית העוטפת עולם פנימי עשיר. האדריכלים ביקשו לתרגם את הרעיון הזה לקנה מידה עירוני, וליצור מעין תכשיט אדריכלי על קו הרקיע של תל אביב. "שתי דפנות הבניין מתפקדות כקליפת הביצה, עם מעטפת אלומיניום מעוגלת, בעוד שתי החזיתות האחרות נראות כאילו הביצה נחתכה וחושפות את הגוף הפנימי, שעוצב באמצעות קירות מסך מזכוכית. כך נוצר בניין בעל שתי פנים שונות לחלוטין. רצינו לייצר סילואטה שאינה דומה למבנים שסביבה, מעין אובליסק רך ומחויך בתוך סביבה עירונית קשוחה יחסית".

אלא שמאחורי הצורה האלגנטית מסתתר אתגר הנדסי מורכב במיוחד. המגדל כולל 17 קומות משרדים, מעליהן שלוש קומות טכניות, והוא ניצב על קומת קרקע מסחרית ומסד מלבני. כדי לשמור על הקו האובלי הרציף של המבנה, נדרשו האדריכלים והמהנדסים להתמודד עם שילוב המערכות הטכניות, מערכות מיזוג האוויר, מגדלי הקירור ומתקני התחזוקה והניקוי, הממוקמים ב3 הקומות הגבוהות של הבניין, וזאת מבלי לפגוע במראה הפיסולי של המגדל.
אחד האתגרים המרכזיים היה תכנון חלקו העליון של המבנה, שבו נדרשה התאמה מדויקת בין הצורה המעוגלת לבין המערכות האלקטרו־מכניות המשרתות את הבניין. התכנון חייב פתרונות קונסטרוקטיביים מורכבים, תיאום בין דיסציפלינות רבות וירידה לפרטי ביצוע, איטום וחיפוי, כדי להבטיח שהמעטפת האדריכלית תישמר גם במפגש עם הדרישות ההנדסיות.

"כשמתכננים מבנה בעל צורה כל כך ייחודית, כל פרט הופך למשמעותי", מסביר האדריכל יניב שניר ממשרד אורבך הלוי. "האתגר הוא לשמור על החזון האדריכלי ועל הניקיון של הצורה, ובמקביל לתת מענה לכל המערכות הנדרשות ממגדל משרדים מתקדם. זה מחייב עבודה מדויקת מאוד ותיאום מתמשך בין התכנון האדריכלי, הקונסטרוקציה והמערכות".
לצד המעטפת יוצאת הדופן, הושקעה מחשבה גם באופן שבו הבניין פוגש את הרחוב. בהתאם למדיניות התכנון העירונית, קומת הקרקע תוכננה כמרחב פתוח ומזמין, המשלב שימושים מסחריים ומזמין את הולכי הרגל. מעל המסד המלבני תוכננה מרפסת, שממנה מתרומם הגוף האובלי של המגדל. התכנון מתייחס גם לפארק העתידי המתוכנן בחלקו האחורי של הבניין, במטרה ליצור חיבור בין המרחב הבנוי לשטחים הציבוריים הפתוחים.

על אדריכלות הנוף של הפרויקט הופקד משרד צור וולף, שתכנן את המרחבים החיצוניים ואת החיבור העתידי לפארק. הלובי המרכזי של המגדל תכנן האדריכל ומעצב הפנים אלכס מייטליס, שהעניק לחלל הכניסה פרשנות עיצובית המשלימה את אופיו האדריכלי של המבנה.
המגדל, שבנייתו הושלמה והוא נמצא כעת בתהליך אכלוס, צפוי לאכלס בין היתר את משרדי רשת 13, המשתרעים על פני מספר קומות.