צפיפות כמחוללת תכנון: אשכול הגנים, שתוכנן על ידי רגבים + אדריכלים, בראשות ערן זילברמן, משתרע על מגרש בשטח של כ־1,500 מ"ר וכולל כ־3,000 מ"ר בנויים ברוטו. במקום לפרוס את שש כיתות הגן במפלס הקרקע, כמקובל במבני חינוך רבים, התכנון מתמודד עם מגבלת השטח באמצעות ארגון אנכי של התוכנית. חצרות המשחק מתוכננות כמרפסות מקורות, המאפשרות גישה ישירה מהגנים גם בקומות העליונות ומרחיבות את אפשרויות השימוש בשטח הנתון.
ההחלטה לרכז את התוכנית לגובה אינה רק פתרון פונקציונלי, אלא גם נקודת המוצא לשפה האדריכלית. המבנה נתפס כקובייה גדולה ומורכבת, שבה פתחים, שקעים ובליטות מפרקים את המסה ומעניקים לה קנה מידה משתנה. התוצאה נעה בין נוכחות מונומנטלית לבין אופי משחקי, המתאים לתוכנית המיועדת לילדים.

חזית גאומטרית בעלת עומק: מעטפת המבנה משלבת לוחות אלומיניום לבנים עם חיפויים בגוון עץ. על רקע המשטחים הנקיים, הפתחים הריבועיים מפוזרים בחזיתות בגדלים שונים וללא מקצב חזרתי מובהק. חלקם שקועים עמוק בתוך המעטפת, בגאומטריה המזכירה פירמידה קטומה, ואחרים ממוקמים במישור החזית ומודגשים באמצעות מסגרות בגמר עץ.
השילוב בין פתחים שקועים לפתחים שטוחים מייצר חזית בעלת עומק משתנה, שבה האור והצל הופכים לחלק בלתי נפרד מהקומפוזיציה. לאורך שעות היום משתנה מראה המבנה בהתאם לכיוון השמש, והמסה הגאומטרית מקבלת אופי דינמי ללא צורך בשינוי צורני ממשי.
הפתחים אינם רק אלמנט חזותי: הם מכניסים אור טבעי אל חללי הפנים ומקיימים קשר בין הכיתות לבין מרפסות המשחק. כך נוצרת זיקה בין השפה האדריכלית החיצונית לבין הארגון הפנימי של המבנה.

מרחב ציבורי כחלק ממוסד החינוך: קומת הכניסה מתוכננת כמפלס ציבורי הפונה אל העיר. היא כוללת מבואה גבוהה, משרדי תפעול וחלל רב־תכליתי בשטח של כ־300 מ"ר. לחלל זה כניסה נפרדת וחצר פרטית, הכוללת טריבונת ישיבה בגמר עץ איפאה וצמחייה היקפית, המאפשרות שימושים קהילתיים שאינם תלויים בפעילות השוטפת של הגנים.
ההפרדה בין הכניסות מאפשרת למבנה לתפקד במקביל כמוסד חינוכי וכמשאב קהילתי. בחזית נפרשת כיכר עירונית מוצלת, עם עצים בוגרים ותאורת רחוב עדינה. המבנה נגיש לקהילה וכמעט נטול גדרות, מהלך המבקש לצמצם את הגבול הפיזי שבין מוסד הציבור לבין המרחב העירוני.
בהקשר זה, הכיכר והחלל הרב־תכליתי אינם רק תוספות לתוכנית החינוכית, אלא חלק מתפיסה רחבה יותר של מבנה ציבור משולב, הפועל לאורך שעות היום עבור קבוצות משתמשים שונות.

חלל פנימי רציף וחצרות בגובה: לובי המבנה מתאפיין בחלל אנכי גבוה, המלווה את ארבע הקומות ויוצר קשר חזותי ביניהן. חלונות גדולים, מעקות פלדה לבנים וגופי תאורה תלויים בחופשיות מדגישים את גובה החלל ואת הרציפות הפנימית. חיפויי העץ של החזית חוזרים גם בפנים, ומרככים את המפגש בין המשטחים הבהירים לבין האלמנטים הקשיחים.
בתכנון כיתות הגן נשמרת גישה גמישה, המבוססת על חללים פתוחים שניתן להתאים לשינויים בצורכי הפעילות. ויטרינות גדולות מחברות בין הכיתות למרפסות המשחק, מאפשרות לצוות החינוכי קשר עין עם החצרות ומכניסות אור טבעי מסונן אל החלל.
מרפסות המשחק הן אחד המרכיבים המרכזיים בפרויקט: הן מפצות על מיעוט הקרקע הפנויה ומאפשרות להעניק לכל קומה מרחב חוץ צמוד. עם זאת, הן גם מגדירות מחדש את חוויית החצר במוסד חינוכי, כשהמשחק והשהייה בחוץ מתקיימים בגובה ומקבלים קשר ישיר למעטפת ולנוף העירוני.

בין אובייקט אדריכלי למרחב קהילתי: אשכול הגנים עילי מציג פתרון עכשווי לאתגר המוכר של תכנון מבני חינוך בסביבה עירונית צפופה. באמצעות ריכוז אנכי, חצרות תלויות, חלל ציבורי נפרד ומעטפת בעלת עומק, הפרויקט מבקש להפיק ממגרש קטן מערכת שימושים עשירה.
הקובייה הלבנה, שפתיחיה נראים כמעט אקראיים, מאזנת בין רצינותו של מבנה ציבור לבין אופי משחקי המתאים למשתמשיו. מעבר לדימוי החזותי, הצלחתו של התכנון נבחנת ביכולתו לחבר בין הכיתה לחצר, בין מוסד החינוך לרחוב ובין הצורך ביעילות מרחבית לבין יצירת סביבה נעימה, נגישה ומזמינה.
האשכול קרוי על שמו של סמל עילי בר שדה, תושב רמת גן ולוחם בחטיבת גולני שנפל בקרב ב־7 באוקטובר. ההנצחה משולבת במבנה ציבור המשמש את הקהילה מדי יום, ומעניקה לפרויקט רובד מקומי וחברתי נוסף.

פרויקט: אשכול גנים עילי, רמת גן
אדריכלות, עיצוב פנים ופיתוח: רגבים + אדריכלים, ערן זילברמן
מזמין: החברה הכלכלית לפיתוח רמת גן
שטח המגרש: כ־1,500 מ"ר
שטח בנוי ברוטו: כ־3,000 מ"ר
תוכנית: שש כיתות גן, חצרות משחק במרפסות וחלל קהילתי רב־תכליתי
צילום: דייגו רוסמן