גבוה מעל נופי האלפים הצרפתיים, בגובה של יותר מ־1,200 מטר, ניצב מבנה שנראה כאילו נחת מכוכב אחר - או אולי פשוט צמח מתוך הקרקע. Balcon de Belledonne, שתוכנן בשנת 1966 על ידי האדריכלים Claude Costy ו־Pascal Häusermann, הוא אחת הדוגמאות המובהקות לאדריכלות “בועה” (Bubble Architecture) – זרם רדיקלי שביקש לערער על הקווים הישרים של המודרניזם.
המבנה, שזכה לכינוי “הלווייתן”, מתאפיין בצורות אורגניות, זורמות וחסרות זוויות ישרות. הוא תוכנן במקור כמרחב רווחה ליוגי – שילוב של מגורים, מדיטציה ואירוח – אך בפועל שימש לאורך השנים גם כסטודיו לאמנות וכמרחב ניסיוני. Costy ו־Häusermann ראו באדריכלות סוג של פיסול בקנה מידה אנושי. במקום קירות ישרים ותקרות שטוחות, הם פיתחו שפה צורנית המבוססת על קימורים, חללים זורמים והתאמה לגוף ולנוף.
שיטת הבנייה המכונה “בטון מרוסס” (veiled concrete) כללה יצירת שלד מברזל ורשת מתכת, שעליו הותז בטון. כך נוצרו קונכיות קלות יחסית, שחסכו עד שליש מחומרי הבנייה בהשוואה לבנייה קונבנציונלית, תוך צמצום טביעת הרגל על הקרקע.
אחד הרעיונות המרכזיים בפרויקט היה למזער את ההתערבות בנוף. המבנה נשען על מספר נקודות תמיכה בלבד, מה שמעניק לו תחושה של ריחוף מעל המדרון. החללים הפנימיים ממקסמים נפח ביחס למעטפת החיצונית, והפתחים הגדולים ממסגרים את הנוף ההררי הדרמטי.
לאחר עשורים של הזנחה ושינויים, עבר המבנה לידיהם של ההיסטוריונים לאמנות Alice Christophe ו־Scott Lawrimore, שהחלו ב־2021 בתהליך שיקום יסודי. ללא תוכניות עבודה עדכניות ועם מעט מאוד ידע מוקדם, הם למדו תוך כדי תנועה – מבנייה בבטון ועד עיצוב רהיטים והחזירו למקום את רוחו המקורית.
בהשראת האדריכלים המקוריים, הם יצרו בעצמם ספות, מיטות, כיורים ודלתות מחומרים כמו בטון, שרף וברזל, תוך שמירה על השפה האורגנית של המבנה. גם הצבעוניות – גוונים של צהוב וכתום -נבחרה כדי להדהד את אור השמש ההררי. היום, הבית משמש גם כבית אירוח לחובבי אדריכלות, ומהווה עדות חיה לניסוי אדריכלי נועז משנות ה־60 כזה שמרגיש רלוונטי מתמיד. בעידן שבו אדריכלות מחפשת שוב חיבור לטבע, לחומר ולגוף האנושי, נדמה ש־Belledonne מעולם לא היה עדכני יותר.
