הפרויקט מציע מבנה עגול החפור חלקית בתוך הקרקע, כך שגג המבנה מתפקד כהמשך ישיר של הכרם שמסביב. שורות גפנים וצמחייה מכסות את הגג, ולכן מרחוק המבנה כמעט ואינו נראה – והוא נדמה יותר לתצורה גיאולוגית טבעית מאשר לבניין תעשייתי.
הרעיון האדריכלי מציג נרטיב ספקולטיבי: מבנה הדומה ל“צלחת מעופפת” שנחתה בכרם לפני אלפי שנים, ולאט-לאט נטמעה בנוף כאשר האדמה והצמחייה כיסו אותה והפכו אותה לחלק בלתי נפרד מהסביבה. כך מתקבל דימוי כפול – אובייקט עתידני שנראה בו-זמנית כמו חורבה עתיקה.
הכניסה למבנה מתבצעת דרך חריץ צר בנוף הכרמים שמוביל את המבקרים כלפי מטה אל חללי היקב. מהלך זה מזכיר את המעבר הדרמטי אל תוך קברי ה-Tholos המיקניים העתיקים באזור Peloponnese, ומחבר בין אדריכלות עכשווית למסורות הבנייה הקדומות של יוון.
הפרויקט שואב השראה גם מהנובלה “The Metamorphosis” של Franz Kafka, ומציע מבנה שמייצג טרנספורמציה מתמדת – בין עתיד לעבר, בין טכנולוגיה לנוף.