בין קירותיו של בניין רגיל ברובע Prati מסתתר אחד המקומות המפתיעים ברומא: ביתו של האמן הפוטוריסט Giacomo Balla, שהפך במשך עשרות שנים את דירת המשפחה ליצירת אמנות טוטאלית.

ברחוב Via Oslavia 39B, מאחורי דלת שעליה מופיע השם "FuturBalla" מסתתרת הדירה Casa Balla, שהייתה במשך שנים בית, סטודיו ומעבדת ניסויים של Giacomo Balla, אחד מאמני הפוטוריזם Futurismo האיטלקי החשובים. Balla עבר לכאן עם משפחתו ב-1929 וחי ועבד בדירה עד מותו ב-1958. במהלך השנים הוא לא הסתפק בתליית יצירות על הקירות: הוא הפך את הבית כולו ליצירה אחת גדולה. צבעים, צורות וקווים דינמיים מכסים את הקירות והמשטחים, ממשיכים אל הרהיטים, גופי התאורה והחפצים הקטנים. התחושה היא של כניסה אל תוך ציור.
הפוטוריזם ביקש לשבור את הגבולות בין האמנות לחיי היומיום, ו-Balla לקח את הרעיון הזה ברצינות. מבחינתו, לא היה צורך להפריד בין ציור, עיצוב, אופנה ואדריכלות. הכול יכול היה להפוך לחלק מאותה יצירה. לכן גם המטבח אינו רק מטבח. לצד האריחים והכלים הפשוטים מופיעים עיטורים שיצר האמן, ובהם פרחים, עצים, ציפורים ופירות. בסלון אפשר לראות רהיטים ופסלים בעיצובו, וברחבי הבית מופיעים ציורים, רישומים וחפצים שנוצרו על ידו ועל ידי בני משפחתו. בחדר הרחצה האריחים יוצרו ב-Vietri על פי עיצוביו של Balla מכניסים לחלל צבעים עזים ודימויים המזכירים טבע, מים ופריחה.
אחד החללים המרשימים ביותר הוא ה-Studiolo Rosso – חדר העבודה האדום, עמוס צבע, כלי ציור, בדים, סקיצות וחפצים, שנדמה כאילו האמן פשוט יצא ממנו לפני רגע. זהו אולי המקום שממחיש יותר מכול את האופן שבו Balla לא רק עבד בתוך הבית, אלא חי בתוך האמנות שלו.
הוא התנסה גם בעיצוב אופנה, וב-1914 היה שותף לכתיבת המניפסט שעסק ב-Vestito antineutrale – "הלבוש האנטי-נייטרלי". הוא הציע בגדים צבעוניים, א-סימטריים ודינמיים, שנועדו להשתחרר מהחליפות הכהות והמאופקות של התקופה. במובן הזה, Casa Balla מציג תפיסה שלמה של חיים שבה גם כיסא, מנורה, אריח, בגד או כלי מטבח יכולים להיות חלק ממעשה אמנותי.
אחד הדברים המרתקים בבית הוא האותנטיות שלו. זו אינה תפאורה שנבנתה כדי לדמות את סביבתו של האמן. הדירה עצמה היא המקום שבו Balla חי ועבד, והיא השתמרה במשך עשרות שנים בזכות בנותיו, Luce ו-Elica, שהמשיכו להתגורר בה ושמרו עליה כמעט ללא שינויים מודרניים. לאחר שהבית נסגר בשנות ה-90, הוא הוכרז ב-2004 כבעל חשיבות תרבותית. בהמשך עבר תהליכי שימור ושיקום, והמדינה האיטלקית רכשה אותו. כיום הוא מנוהל בשיתוף MAXXI – Museo nazionale delle arti del XXI secolo.





