לפני עגלות תינוק, מנשאים מעוצבים וחדרי ילדים, הייתה דרך אחת פשוטה ובטוחה: לשאת את התינוק קרוב לגוף. ברחבי אפריקה, אסיה, דרום אמריקה ואזורים כפריים רבים בעולם, נשיאת ילדים תוך כדי עבודה, הליכה או טיפול במשק הבית היא מסורת בת אלפי שנים, שנולדה מתוך צורך אך הפכה גם לחלק מהתרבות המקומית.

עבור מיליוני נשים, יום העבודה אינו מתחיל כשהילדים נשארים בבית. הם ממשיכים איתן לשדות, לשווקים, לנהרות, למטעים ולסדנאות המלאכה. התינוקות קשורים לגבן או לחזן באמצעות בדים צבעוניים, צעיפים ארוגים או רצועות מסורתיות, ונעים יחד עם אימותיהם לאורך כל שעות היום.
מחקרים מראים כי המגע הרציף בין האם לילד מסייע לתחושת ביטחון, לוויסות רגשי ולהתפתחות מוקדמת. אך מעבר להיבט המעשי והבריאותי, התמונות הללו מספרות סיפור עמוק יותר: על נשים הנושאות בו־זמנית את פרנסת המשפחה, את חיי היומיום ואת הדור הבא.
סדרת התמונות שלפניכם אינה רק תיעוד של אימהות וילדים. היא דיוקן אנושי של חוסן, מסירות וקשר ראשוני, אוניברסלי ועל־זמני – קשר שממשיך להתקיים גם במקומות שבהם העבודה וההורות אינן נפרדות לרגע.























