הפרויקט של המעצב אורי אלישר, יוצר שפה המטשטשת את הגבולות בין המעצב ומדען מטורף עם אותיות עבריות מבקטריות שגדלו בצלחות פטרי.
בעוד שרוב המעצבים יוצרים פונטים במחשב, המעצב אורי אלישר יוצר אותם במעבדה. לפרויקט הגמר שלו באקדמיה בצלאל, אלישר גידל אותיות בעברית מחיידקים, אותיות חיות ומשתנות.
לאלישר עניין אישי רב שנים בלימוד השפה. בזמן קבלת התואר הראשון שלו בבלשנות וארכיאולוגיה, הוא חקר מהי שפה ואיך היא עובדת. עתה עם תואר בעיצוב גרפי, הוא עוסק במה שנראה כמו שפה. את ההשראה לתגלית הנכחית הוא קיבל בכנס בבלגיה, שם פגש את המושג Biodesign, שהאיר את עיניו לשיטת עיצוב ללא שימוש במחשב. "את כל הפרויקט – עיצוב, טיפוגרפיה, הכל עשיתי אפילו בלי לפתוח Illustrator", הוא אומר.
ליצירת השפה החיה שלו, אלישר "גידל" שתי צורות של השפה העברית: האלפבית המקורי הישן בעברית, הידוע בשם Paleo, שפה מתה מזה 2,000 שנים וצורה מודרנית "מרובעת" של האלפבית העברי, שנמצאת בשימוש כיום. "התחלתי עם האותיות הראשונות בספרים הישנים, שנראות כמו ארט נובו, עם קו טבעי הגדל", אומר אלישר. לאורך זמן, החיידקים בצלחת הפטרי התערבבו לתוך האותיות החדשות וצמחו לסימנים עבים ומורכבים.
כדי ליצור את האפקט הזה, אלישר משתמש בצלחת פטרי אחת עבור כל אות. הוא משנה את צורת האות מהשפה הישנה לשפה החדשה באמצעות חיידקים, עם אצות בעלות חלבון שהחיידקים ניזונים ממנו. כאשר הצלוחית באה במגע עם חום, החיידקים אוכלים את האצות, משתנים לצורה של האות החדשה. "רציתי לחקור את האבולוציה של הכתב העברי", אומר אלישר "זו הייתה השאלה ששאלתי בתחילת הפרויקט – איך הכתב ניראה בעבר ואיך הוא נראה כיום".
בדיוק כמו בכל ניסוי מדעי, יש מספר מסוים של גורמים היכולים להשפיע על גידול החיידקים. כמות החלבון, איך החיידקים ממוקמים על פני השטח ומשך הזמן שהם מבלים בתנור. לכולם תפקיד באופן בו החיידקים גדלים והצורה המתקבלת בסופו של דבר. ברגע שהחיידקים מגיעים לצורת האות הרצוייה, אלישר מזריק חומר כחול שהורג את החיידקים ונותן לאותיות בצלחות הפטרי צבע כחול חשמלי.
אלישר מתכנן עתה ליצור דיו מחיידקים שניתן להשתמש בו על נייר. "אני רוצה להיות מסוגל להדפיס אורגניזם חי על פיסת נייר ואני רוצה שזה יגדל ויצמח על נייר", הוא אומר, "זה עיצוב שעובד בכוחות עצמו. אתה חושב על המילה והאותיות מייצרות את העיצוב בעצמן".
