בקצה הצפון־מזרחי של ברזיל, במקום שבו הכבישים נגמרים והדיונות מתחילות, מסתתרת Jericoacoara (יריקואקוארה) ואם ההגייה קשה לכם, אז פשוט “ג’רי”, כפי שקוראים לה המקומיים והמטיילים שכבר גילו את הסוד. כפר הדייגים הקטן שהפך לאחד היעדים הכי מסקרנים בברזיל, מצליח לשמור על קסם בוהמייני גם בעידן האינסטגרם והקייטסרף.

אין כאן כבישים סלולים, הרחובות עשויים חול בלבד והדרך להגיע לכאן כוללת נסיעה בג’יפים, דיונות ורוח בלתי פוסקת מהאוקיינוס האטלנטי. אבל דווקא הבידוד הזה הוא מה שהופך את ג’רי למקום שנראה כמו סוף העולם – בקטע הכי טוב שיש.
העיירה הפכה למכה של גולשי קייטסרף ווינדסרף בזכות רוחות עוצמתיות שנושבות כמעט כל השנה, אך גם מי שמעדיף פשוט לשכב בערסל בתוך לגונה טורקיז ימצא כאן גן עדן קטן. סביב הדיונות העצומות מחכות לגונות מים מתוקים בצבעים מהפנטים, סלעים טבעיים שפוסלו בידי הרוח, שקיעות כתומות מעל דיונות אינסופיות וחיי לילה רגועים עם מוזיקת פורו ברזילאית, קפיריניה קרה ומסעדות מפתיעות ברמתן.
בין טיולי באגי בדיונות, שיעורי גלישה, טיפוס למגדלור המקומי או צפייה בשמש שוקעת מעל “Duna do Pôr do Sol”, יריקואקוארה מציעה שילוב נדיר של טבע פראי, חופש מוחלט ואווירה שאי אפשר באמת להסביר – רק להרגיש עם רגליים יחפות בחול.











