מה קורה לחומרי הבנייה של העיר אחרי שהבניינים נהרסים? הצעת התכנון DEBRIS של DAP Studio הופכת את פסולת הבנייה למרכיב המרכזי של ביתן אדריכלי - אף שהפרויקט לא נבנה בפועל.

טהרן עוברת תהליכים מתמשכים של הריסה ובנייה מחדש, כאשר בניינים נהרסים לעיתים עוד לפני שמוצו חיי השימוש שלהם. במקום לראות בשברי הבטון ובפסולת תוצר שיש לפנות לשולי העיר, DAP Studio מציעים להשתמש בהם כחומר אדריכלי. הביתן תוכנן במסגרת תחרות, והוא מבוסס על שילוב של בלוקי בטון שניצלו ממבנים שנהרסו, פסולת בנייה, שלד פלדה הניתן לפירוק ויריעות אלומיניום ממוחזר. מבחוץ מתקבלת מעטפת חלקה ומדויקת מאלומיניום, ואילו פנים הביתן חושף את החומר השבור והלא־מעובד.
בלוקי הבטון משמשים כמחיצות, כשחלליהם הפנימיים פונים אל המבקרים ויוצרים משחק בין סגירות לפתיחות. שברי בנייה פזורים גם על הרצפה, כך שהמבקר אינו נכנס לחלל "נקי" ומוגמר, אלא פוגש באופן ישיר את החומרים שבדרך כלל נעלמים מאחורי הקלעים של תהליך הבנייה.
מראות בחלל הפנימי מכפילות את השברים, הקירות והמבקרים עצמם, ומטשטשות את הגבול בין פסולת, חומר ואדריכלות. DEBRIS אינו רק תרגיל במחזור. הוא מבקש להפנות את המבט אל הצד שפחות רואים בתהליך ההתחדשות העירונית: הבניינים שנהרסים, החומרים שנזרקים והזיכרון הפיזי שנעלם איתם.










