האמנית היפנית שהפכה את הנקודות, המראות והאינסוף לשפה אמנותית המזוהה עמה ברחבי העולם, הלכה לעולמה בטוקיו. קוסאמה המשיכה ליצור עד ימיה האחרונים והותירה אחריה אחת הקריירות יוצאות הדופן באמנות העכשווית.

יאיוי קוסאמה, מהאמניות המזוהות והמשפיעות בעולם, מתה ב־14 באוגוסט בבית חולים בטוקיו, כתוצאה מכשל רב־מערכתי. היא הייתה בת 97 – אולם דבר מותה פורסם רק היום 27.8.26 על ידי הגלריה המייצגת אותה, David Zwirner.
קוסאמה נולדה ב־1929 בעיר Matsumoto שביפן, ובמהלך הקריירה הארוכה שלה הפכה את האובססיה האישית שלה לנקודות, דפוסים, מראות וחזרתיות ליצירה אמנותית שהפכה לתופעה עולמית.
בשנות ה־60 עברה לניו יורק, שם השתתפה בתערוכות ויצרה עבודות פרפורמנס ואמנות אוונגרדית. בהמשך התבסס מעמדה כאחת הדמויות המרכזיות באמנות העכשווית, והיא ייצגה את יפן בביאנלה של ונציה ב־1993.
הנקודות הצבעוניות הפכו עם השנים לסימן ההיכר שלה, אבל אולי דווקא חדרי המראות האינסופיים – Infinity Mirror Rooms – הפכו אותה לתופעה תרבותית החורגת מעולם האמנות. המבקר נכנס לחלל המצופה מראות ואורות, והופך בעצמו לחלק מיצירה שבה הגבול בין המציאות לבין אשליית האינסוף מיטשטש.
העבודות של קוסאמה השתלבו גם במרחבים ציבוריים ובאדריכלות. אחת המפורסמות שבהן היא דלעת ענקית המכוסה בנקודות, המוצבת על מזח באי Naoshima ביפן. ב־2024 הוצבה בלונדון עבודתה Infinite Accumulation – מיצב קבוע המורכב מסדרה של כדורי מתכת מחוברים, סמוך לתחנת Liverpool Street.
קוסאמה לא הסתפקה במוזיאונים. היא שיתפה פעולה גם עם מותגי אופנה, ובהם Louis Vuitton, שעיטר את חנויותיו ברחבי העולם בדפוסים המזוהים עמה ואף הציג דמויות אנימטרוניות בדמותה.
מאחורי הקריירה הציבורית המסחררת עמדה אמנית שחיה במשך עשרות שנים בצל התמודדות נפשית. מאז 1977 התגוררה קוסאמה מרצונה בבית חולים פסיכיאטרי בטוקיו, בעוד הסטודיו שלה נמצא בסמוך. היא תיארה לאורך השנים את היצירה כאמצעי להתמודד עם החוויות וההזיות שמהן סבלה.
בגיל 97 הסתיימה חייה של אמנית שהצליחה לקחת אלמנטים פשוטים לכאורה – נקודה, מראה, כדור, דלעת – ולהפוך אותם לשפה אמנותית שמיליוני אנשים ברחבי העולם מזהים מיד.
צילום: Iwan Baan



